אמירות

אתמול כשהייתי נעוץ

עמוק בתוך התחת שלך

את צרחת את סיפוקך.

מצחיק לראות את שלשת החורים שלך בפעולה.

אחד מלא בזין

אחד מרטיב כמו משוגע

ואחד משמיע קולות צרחה.

היום היית טובה.

מגיעה לך מתנה.

אני אקנה לך באט פלאג

עם זנב

שתוכלי לקשקש בו.

את  רואה כמה משתלם להיות טובה?

קשה לך?

כואב לך?

אז תגידי תודה!

את אוהבת את זה שקשה לי

אוהבת את הקשה הזה בתוכך.

את מתחננת לקשה

מתחננת לכאב.

במקומך על ארבע,

כמו הכלבה הנזקקת שאת,

על הרצפה.

עכשיו תנבחי שהבנת!

כשאת רק חושבת

לנעוץ בי מבטי עגל

מלאי תום ולחות

השפילי את עינייך.

זה יהיה לך הרבה יותר קל

לבכות בראש מושפל

כשהדמעות צונחות יש לשדיים

ולא מורחות את האיפור

כשגופי יחסום את פתח הדלת

כל מה שתראי

היא צללית גדולה.

אפלה קרה

שאוחזת בליבך

לפני החום שישטוף את גופך.

את תאבדי את השליטה

על סוגרי גופך

ולא תדעי

האם הרטיבות בין רגליך

היא של תשוקה

או פחד.

אבל האגרוף הקפוא

שייסגר סביב נשמתך

יהיה ברור.

אגרוף של יראה.

יום כיפורים עבר,

אז למה לבקש סליחה?

ממי לבקש סליחה?

על מה לבקש סליחה?

ממני אף אחד לא ביקש

והנה אני עדיין חי.

אהבה היא מילה גדולה מדי.

היא יוצרת ציפיות מיותרות.

את רוצה זיון!

רדי על ארבע ותודי בכך.

את רוצה שאצליף בך,

את רוצה שיעבוד

את רוצה להיות מה שאת,

כלבה מיוחמת.

אז על ארבע,

עכשיו!

לקקי את כפות רגלי,

לקקי את השתן שאני מכסה בו אותך

התפלשי בכאב ובהשפלה.

אל תספרי לי על אהבה.

יום אחד אצא מן הצללים.

אפסע אל האור שאת מאירה בו את הסביבה

ואהיה כתם שחור

במסגרת לבנה.