חלק ראשון:
אני מודה שקצת התאכזבתי כשנכנסתי לדירה הירושלמית של סיגל ויואל (השמות, כמובן, בדויים). ציפיתי לחדר רחב ידיים, אפלולי, שבאחד מקירותיו מותקנת אח שלהבותיה אוכלות בול עץ, ובמרכזו מיטת אפיריון עם מצעי סטן או משי אדומים. חשבתי לפגוש יפהפייה מסתורית, שחורת שיער וכבדת חזה, לגבר מסוקס, שניתן לשרטט על גופו השרירי את מפת גוף האדם. נו טוב, לפחות הם הציעו לי תה וערגליות.
"אז איפה כל השוטים שאמורים להיות תלויים על הקירות?" אני שואלת לצחוקה של סיגל, בחורה צעירה, נערה כמעט, בעלת פנים עגולות ונעימות, חיוך מפתה וגוף קטן וסקסי, באין הגדרה מתאימה יותר. יואל, גבר מעט מלא אבל חזק ונאה, מחייך. "זאת הדירה שלנו" הוא אומר ומוזג לי 'ארל גריי'. "אנחנו מפרידים בין החיים המקצועיים לפרטיים". סיגל מוסיפה: "אני בטוחה שכשבאים אלייך אורחים הם לא רואים את הוויברטור שלך מונח על השולחן בסלון. נכון?"
סיגל ויואל הם זוג צעיר, שגר בדירת חדר המחולקת על ידי ארון לחלל סלון וחלל שינה. ,במבט ראשון, וכנראה גם שני, לא ניתן לנחש מה הם עושים מספר לילות בכל חודש. אני רואה ספרי הסטוריה על שולחן עבודה, יחד עם כלי איפור, מסך מחשב וספה נפתחת. שום דבר שיטריף את הדמיון. סיגל ויואל יושבים קרוב, נראים כמו זוג מאוהב ונטול סודות אפלים.
"אז איך זה בכלל התחיל?"
סיגל: "קצת קשה ממש להסביר. אני לא בטוחה שזה פשוט התחיל, אלא יותר התפתח. מה אתה חושב מאמי?" היא שואלת ומביטה בבן זוגה.
יואל מחייך: "התפתח זאת הגדרה נכונה. זה לא שיום אחד פניתי לסיגל ואמרתי לה, היי מותק, בואי נזמין זרים שישולמו כדי לראות אותנו עושים סקס!".
סיגל מוסיפה: " שנינו מאוד פתוחים מבחינה מינית.זו תכונה שזיהינו מראש. אנחנו אוהבים. הקשר שלנו חזק אנחנו יכולים לדבר על הפנטזיות שלנו. "
יואל: "כן. ועם ההתנסויות וההתפתחות של הקשר, גם הנושא הזה התפתח. בהתחלה נפגשנו עם עוד זוגות פתוחים פחות או יותר כמונו, אחרי שיחות ארוכות, ואחרי ששנינו היינו בטוחים שאנחנו באמת מוכנים לזה, החלטנו להתנסות ביחד. חשבנו לעצמנו, במקרה הכי גרוע לא נחזור על זה".
"וזה לא הגעיל אתכם? לא פחדתם?"
יואל צוחק ומסתכל על סיגל, שאגב, צעירה ממנו בערך במחצית חייו. "ברור שפחדנו! בפעם הראשונה היינו כל כך לחוצים, ששמתי סכין מטבח במגירה שבשידה ליד המיטה. כל כך שמחתי שהאורח הראשון שלנו היה פחות או יותר שפוי!".
סיגל מחייכת. " חששנו ממה שזה יעשה לזוגיות שלנו. למרות שאני חושבת שהייתי בטוחה בזה יותר ממנו ". יואל מהנהן ומחייך אל סיגל. אני לא יכולה להתאפק: " אתם זוג ממש חמוד" אני אומרת. אי אפשר להתעלם מרמת השפה שלהם, מההשכלה והרהיטות. "אני מרגישה לאורך כל הראיון שכל פסיק ודגש נמצאים במקום", אני מוסיפה.
"אני חושב שזה מה שהפך אותנו לזוג" אומר יואל. "לגמרי!" מסכימה סיגל. "עם כל הילדים העילגים שמסתובבים פה, יואל הוא נקודת אור!" היא זוכה בנשיקה וב'תודה מותק', בטרם ממשיכים.
המשך יפורסם בבלוג של בן זוגי, "אבן ומים".