הגרון

אני רוצה איתך זוגיות רצינית ועמוקה

שמתחילה כשאני נכנס אלייך לדירה

ונגמרת כשאני יוצא

בכל פעם מחדש

ובין לבין הקירות ירעדו

הנוזלים ינזלו

הדמעות יזלגו

הריאות יתנשפו

הירכיים ירטטו

החבלים יתהדקו

הסימנים יצרבו

המחשבות ימחקו

הספקות יעלמו

בין לבין

ומסביב, לי יש את חיי ולך יש את חייך.

ככה אני רוצה

זוגיות עמוקה ורצינית

שעתיים שלוש בשבוע

אם יש לי זמן פנוי.

איתך.

היא על הברכיים. ידיים מאחורי הגב. עירומה. עור סמור מקור. גוף רזה. חזה קטן. פטמות זקורות.

אני אוחז בראש שלה ומושך קצת אחורה ולמטה. הפה שלה נפתח.

אני מחליק את הזין שלי מבעד לשפתיים שלה. מרגיש את החלקלקות של הלשון. 

נכנס קצת יותר עמוק. מושך את הראש עוד יותר אחורה ולמטה. מגיע לגרון. 

העיניים שלה נפתחות

היא נחנקת.

אני ממשיך פנימה. מחליק לתוך הגרון. לתוך הקיבה. לתוך הריאות. לתוך הלב. לתוך הנשמה. דוחף חזק את עצמי לתוך כל תא בגוף שלה.

היא דופקת לי על הירכיים. משתוללת. אני מחזיק חזק. ומשחרר.

אני מושך החוצה.

היא דומעת. משתעלת. רוק נוזל לה מהפה.

אני אוחז בה בשיער. מנשק לה את הלחי.

מנגב לה את הפנים מהרוק והדמעות ביד גסה.

״שוב״, אני אומר לה.

היא לוקחת נשימה עמוקה, וחוזרת לנקודת המוצא.

i don't want to fuck you

you're not my fucking type

but i'd love to spank your fat flabby ass

till you cry

״קוביות נרדמות מסודרות בסל
ואין שם אף ילד שיבנה מהן מגדל.״

ויש באוויר ריח של חומר ניקוי ושתן של פעוטות.

והיא רוכנת קדימה על סלסילות הצעצועים

ויש מזרון שינה קטן, עם כתמים, מתחת לברכיים שלה

ונוזל לה רוק מזווית הפה

כשאני מושך את הראש שלה אחורה וחודר אליה בכח

״אין שם אף גננת שתגיד
מה מותר ומה אסור״

ויש על הרצפה איזה מעיל שאיזה ילד שכח

והרגליים שלה רועדות כשהיא גומרת

ואני גורר אותה בשיער לשירותים, ומכופף את הראש שלה נמוך

מעל אסלה במידות קטנות, של ילדים

ומשתין לה על הפנים

וגומר עליה

ויש שפע מגבונים מכל מיני סוגים, בשביל להתנקות.

שפע.

אני מתכוון לפתוח לך את התחת כל כך חזק,  עד שאוכל להסתכל פנימה ולראות את הנשמה שלך מכורבלת בפינה, עירומה ובוכה.

החיסרון הכי גדול בזה שאני נשוי ואת נשואה, זה שאת לא יכולה להעיר אותי בבוקר עם מציצה.

אני יושב מולך ומסתכל עלייך משתינה.

זרם דק נופל ממך לשירותים. אני שומע את הטיפות פוגעות במים.

את מבקשת שאלך. שאתן לך לבד.

אני מסרב.

תמשיכי.

קשה לך שאני מסתכל. אני מרגיש שאת לא משחררת לגמרי.

הזרם חלש מדי. אין תחושה של שחרור.

זה נמשך ומספיק ונמשך ומפסיק.

ואני מביט. נוגע. נותן לך לטעום.

ואת מבקשת להפסיק.

ואני אומר די. מספיק.

ואני אומר יפה מאוד ואני רואה שהשתדלת בשבילי.

ובורחת ממך נשימה של שחרור. של הקלה. ואת מחייכת ואומרת תודה. וכן. היה קשה.

ואני אומר לך ללכת להתקלח.

ואני אומר לך שבפעם הבאה אולי אתן לך להסיר את המכנסיים.

אבל אני לא בטוח שאני באמת מתכוון לזה.

החורף מתקרב.

בלילות כבר קריר.

תוכלי שוב ללבוש את הוואנזי-דובי החם הזה שלך.

ולרדת שוב לרחוב עירומה מתחתיו.

כשרק מצבטי פטמות לגופך.

כמו לצוף בבריכה.

בלי גלים.

בלי מאמץ.

בלי ענין.

חדירה.

פנימה החוצה.

פנימה החוצה.

מסתובבים.

פנימה החוצה.

פנימה החוצה.

מתהפכים.

זה נעים.

פנימה החוצה.

פנימה החוצה.

(בא לי לעצור לה את הנשימה ולפרק לה את הצורה. אבל לא).

קצת יותר מהר.

פנימה החוצה.

פנימה החוצה.

קונדום מלא.

שטיפה בכיור.

ניגוב במגבת.

מנוחה על הגב.

(הדופק שלי לא עלה מעל 100).

ליטופים.

נשיקה קטנה ויאללה ביי.

רעב מתמיד.

אני משאיר סימן בכוונה

במקום שעשוי לעורר שאלות

כדי שיהיה לך מה להסתיר

מבעלך