צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

MagisterDolor​(שולט)חשבון מאומת

רעשים של שקט

חקר עולמי הפנימי
לפני 6 שנים. יום שלישי, 12 במאי 2020 בשעה 9:47

כשהייתי נער למדתי לנגן על גיטרה.

בתחילה על גיטרה קלאסית (עד היום אני יודע לפרוט את השיר המרטיט "שלג על עירי"),

ולאחר מכן עברתי לגיטרה חשמלית, מתוך רצון עז להיות מוכשר כמו הגיטריסט הנערץ עלי באותה תקופה, סלאש.

התאמנתי ימים כלילות, אצבעותיי מלאו יבלות כואבות, והצלחתי להגיע לטכניקה מרשימה.

למדתי לנגן המון שירים אהובים של אחרים - גאנז, מטאליקה, פינק פלויד, ביטלס ועוד

המנגינות שיצאו מהגיטרה שלי היו מאוד נאמנים למקור, אך לאט לאט חילחלה בי ההבנה שמשהו שם חסר.

אני לא "רואה" את המוזיקה.

אני לא באמת שומע את הצלילים.

אני לא חולם מנגינות.

לעולם כנראה לא אוכל להלחין...

אמנם ידעתי לקרוא תווים, יכולתי לתרגם אותם לצלילים ומנגינות, אך לא יכולתי להזות את המנגינות ולהפכן לתווים.

וכך, בגיל 23 מכרתי את שתי הגיטרות, ומאז לא ניגנתי.

היום, תוך שיחה עם אורחת מוכשרת להפליא בתחום האמנות, הבנתי לפתע שאני מלחין חבלים.

הקשרים הם תווים, התנוחות הן אקורדים, ואני חולם עליהם בשלל צורות, גם בלילה וגם בהקיץ.

הכל מתחבר אצלי בראש לקשרים ותנוחות שמתחברים לסשן שלם.

כל נקשרת והמנגינה שמתאימה לה.

תודה על בוקר מהנה ומעניין :)

לפני 6 שנים. יום שני, 11 במאי 2020 בשעה 19:48

I feel you
The joy it brings
Where heaven waits
Those golden gates
And back again
You take me to
And lead me through oblivion

I feel you
Your precious soul
And I am whole
I feel you
Your rising sun
My kingdom comes

I feel you
Each move you make
I feel you
Each breath you take
Where angels sing
And spread their wings
My love's on high
You take me home
To glory's throne
By and by

This is the morning of our love
It's just the dawning of our love

שלחת לי בהודעה את מה שכתבתי בפייסבוק בדיוק לפני שנה, פוסט לכבוד יום השנה שלנו.

לא קל... לשחרר מישהו כשאוהבים, אבל עדיין משחררים :)

לילה טוב.

לפני 6 שנים. יום שני, 11 במאי 2020 בשעה 6:18

בחדר זה הזמן עומד מלכת 

אך אחרים כלל לא יבחינו בכך

האוויר תלוי בשיווי משקל

כאילו הרוח נדמה לעולם

הדממה מכאיבה באוזניי

הלוואי ולא אבדת לי

האם לעולם לא תביני אותי?

האם לעולם לא תביני?

האם לא הצלחת להבחין...

כמה עיניי נוצצות?

...בגלל שעכשיו זה הזמן למלודיה חדשה

לפנטזיה חדשה, להרמוניה חדשה 

בוקר טוב :)

לפני 6 שנים. יום ראשון, 10 במאי 2020 בשעה 17:38

 

צילם : Tamashi Nawa

לפני 6 שנים. יום שבת, 9 במאי 2020 בשעה 10:16

היה לי סופשבוע יום הולדת מושלם, תודה לך נהדרת, ותודה למר Tamashi Nawa שאירח וצילם אותנו אתמול.

לא אכביר במילים, ונעבור לחלק המעניין.

 

החיוך יישאר לי הרבה זמן 😀

לפני 6 שנים. יום חמישי, 7 במאי 2020 בשעה 10:17

או יותר נכון,

הגזמתי.

מישהי כתבה פוסט בסגנון "הפסקתי להתפשר", והגבתי שגם אני לא מתפשר.

זה שקר, וזה הציק לי בערך מהרגע שהעלתי זאת על הכתב.

פשרה היא חלק חשוב בחיים, ניתן להתפשר אך לא לוותר.

במסגרת מערכות היחסים שלנו עם בני אדם, אנחנו במערכת פשרות אינסופית.

כל אדם ומערכת הרצונות והצרכים שלו, ולולא יתפשר לנצח יבלה בגפו.

אין כל רע בפשרה, נהפוך הוא.

התבונה לדעת מתי ועל מה להתפשר נובעת מחוזק ולא מחולשה.

מביטול האגו.

מתוך הכרת האני העצמי, ומה נכון עבורי באותו הרגע.

בגילי המתקדם ומתוך ניסיוני במערכות יחסים, אני כבר יודע מה נכון עבורי, מה אני צריך, ועל מה אני יכול לשחרר ולהנות מקבלת דברים שאינם תמיד בתוך אזור הנוחות שלי.

תובנות יום הולדת וזה. :)

 

לפני 6 שנים. יום רביעי, 6 במאי 2020 בשעה 9:40

למזלי הטוב נתקלתי בסרט Belle de Jour באחת מרשימות הסרטים הקשורים לבדס"מ ופטיש.

הסרט יצא לאקרנים בשנת 1967, ומספר על עקרת בית צעירה הסובלת מבעיות באינטימיות עם בעלה הרופא.

עולמה המיני מורכב בעיקר בפנטזיות סאדו-מאזו, שליטה, קשירה והשפלות.

בלי לחשוף יותר מדי, מתוך סקרנות היא מתחילה לעבוד בזנות בשעות הצהריים (מכאן שם הסרט).

צפייה מהנה :)

לפני 6 שנים. יום רביעי, 6 במאי 2020 בשעה 5:33

And I feel that time's a wasted go
So where ya going 'til tomorrow?
And I see that these are lies to come
So would you even care?

And I feel it
And I feel it

Where ya going for tomorrow?
Where ya going with the mask I found?
And I feel, and I feel
When the dogs begin to smell her
Will she smell alone?

And I feel, so much depends on the weather
So is it raining in your bedroom?
And I see, that these are the eyes of disarray
Would you even care?

הזמן אינו עוצר עבור אף אדם.

עוד שנה חולפת לה, ואין לי שום בעיה עם זה :)

לפני 6 שנים. יום שלישי, 5 במאי 2020 בשעה 19:35

מה הייתי עושה בלעדייך סוקי שמנמנה שלי?

ממתין לחילוץ.

לילה טוב 😸

לפני 6 שנים. יום שלישי, 5 במאי 2020 בשעה 11:24

הטריסקליון (Triskelion) נבחר כסמל של בדס"מ בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, מתוך צורך למשהו שיסמן מכנה משותף אך יחד עם זאת ישמור על המסתורין והאנונימיות כלפי וניליים או כל מי שאינו חלק מהבדס"מ.

הוא תוכנן כסמל מלא משמעות עבור מי שמבין אותו, שמתרכז סביב המספר 3 ושלושת הזרועות שלו.

ראשית, נבחן את ראשי התיבות BDSM, ניתן לחלקם ל-3 תחומים.

1. B&D - Bondage and discipline

2. D&S - Dominance and submission

3. S&M - Sadism and masochism

שנית, רובנו שומרים על הבדס"מ שלנו בגדר ה-SSC

1. בטוח

2. שפוי

3. בהסכמה

שלישית, ישנו 3 זהויות עיקריות בבדס"מ (רושם רק בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מתכוון לכל המגדרים)

1. TOP - מה שקרוי אצלנו "שולט"/ דומיננט/ מאסטר

2. BOTTOM - "נשלט"

3. SWITCH - "מתחלף"

 

מדוע צורות הטיפה המזכירות יין-יאנג?

הצורות של הזרועות אמורות להמחיש איך כל תחום הינו נפרד (B&D, D&S, S&M), אך יכול בקלות לפלוש אל תחום אחר.

אחד מתחיל כשהשני מסתיים, הם דומים אך שונים.

הצורה גם ממחישה את הדינמיות והתנועה של החלקים.

הצבע השחור מייצג את היצר האפל והיכולת שלנו לבטא אותו ולשלוט בו.

 

מהן הנקודות (חורים) בצורות היין-יאנג?

אלו אינן נקודות, כי אם חורים. בהקשר זה כל צורה מייצגת את אחת הזהויות, ובכל אחד מאיתנו תמיד חסר משהו או מישהו שישלים אותנו.

רובנו זקוקים לצד משלים על מנת להגשים את הבדס"מ שלנו, ולכן החור. 

שולט זקוק לנשלט, נשלט זקוק לשולט, וכך הם משלימים אחד את השני.

 

הטבעת החיצונית

הטבעת שמקיפה את שלושת החלקים מייצגת את המסגרת בתוכה אנו נמצאים, מתוך כבוד הדדי זה לזה.

ברגע שאתה עומד בתוך הטבעת, בחרת לקחת חלק בדבר הזה שאנו קוראים לו BDSM.

 

ישנם כאלו הבוחרים אפילו לקעקע את הסמל על עצמם, כתזכורת מתמדת 

 To thine own self be true