לפני שבועיים. יום שבת, 11 ביולי 2026 בשעה 10:25
אמרתי לה להתפשט, והתלבשתי אותה בחלוק בסגנון קימונו בצבע כחול.
ישבנו על הספה, והסרט החל.
במהלך הסרט,
התחלתי לקשור אותה.
ראשית, רתמת חזה יפה שמבליטה את הציצים.
הסרט הוא סרט יפני המספר על איש עסקים צעיר ומצליח, אשר היאקוזה דורשים ממנו את אישתו, רקדנית מפורסמת, בתמורה לכך שהם לא יחשפו את חלקו בפרשת שחיתות גדולה.
ראש משפחת היאקוזה הוא איש זקן הנהנה לצפות במופעים הנערכים עבורו, והוא מעוניין ספציפית באישתו של איש העסקים שתככב במופע.
בשלב הבא, קשרתי לה את רכב ימין בפוטומומו. לאחרונה גיליתי שהפירוש שחשבתי למילה הזו, "רגל שמנה", בכלל אינו נכון. הפירוש האמיתי הוא בכלל "ירך".
כמה מביך עבורי.
היתרון של קימונו מבד סינתטי הוא שקל להחליק אותו בין העור לחבלים.
תחילה משכתי לאט את צד שמאל שלו, הקרוב אליי. פיטמה נגלתה אליי. שיחקתי בה, והמשכתי לחשוף את צד שמאל שלה אליי, כמו קילוף מתנה מאריזתה.
העברתי יד מלטפת מהצוואר שלה, דרך החזה, הבטן, אל השקע בין הבטן לירך.
היא הייתה חשופה אליי במחציתה, אז המשנו לצפות בסרט.
המשכתי לקלף ולחשוף אותה בפניי. משכתי לאט את חלקו הימני של הקימונו, מגלה אותה לאט.
יד מושכת קימונו, היד השנייה מגששת ובודקת. עור סמרמר, פיטמה זקורה.
קשרתי את חלקה הנמוך של ירך שמאל שלה, וחיברתי את שתי רגליה עם חבל שהלך מאחורי גבה, משאיר אותה מפושקת לרווחה.
גיששתי אל בין רגליה, בדיקת רטיבות.
היה צורך בעוד קצת רטיבות לטעמי.
לא היה מנוס, חיברתי חבל קצר אל חלקה האחורי של רתמת החזה, העברתי אותו בין רגליה והידקתי כחבל מפשעה.
מדי פעם דאגתי לתת בו משיכה, כדי להאזין לגניחה שבאה אחריה.
וכך המשכנו לצפות בסרט, תוך כדי צביטת פיטמה,
משיכת חבל מפשעה,
חניקה קצרה,
מעיכה של פנים הירך.
הסרט הסתיים, החבלים הותרו לאיטם, שקענו בספה לאפטרקייר.
