|
|
|
הסחת הדעת נכשלה.
בתחילה המוזיקה עבדה,
אבל אז ניגנו את השיר הזה
I know someday you'll have a beautiful life
I know you'll be a star in somebody else's sky
But why, why, why can't it be
Oh, can't it be mine?
we belong together
במועדון החשוך הדמעות שלי היו בלתי נראות
רק רטובות
ומלוחות
הלכתי לשמוע רעש מחריש אוזניים,
בליווי משקאות חריפים
למסך את הרגש
In these days
I'm breathing stone, crying stone
I'll win this race
I'll leave alone, arrive alone
Love this place
The lights...
Under this face
So dry...
Stripped to the bone
I did no wrong
Truth is my name
Give yourself away
F for fake
F for fake
F for fake
F for fake
Give yourself away
שוער הלילה הוא סרט משנת 1974, הסרט מתרחש בווינה ב-1957 ובו נפגש איש אס אס לשעבר עם אסירה שאותה עינה והשפיל במחנה ריכוז ובמקום שתברח ממנו או תסגיר אותו, היא מתמסרת אליו להשפלות נוספות.
זהו סרט מורכב מאוד רגשית, במיוחד לנו כיהודים, אצלנו מונצח זכר מחנות הריכוז וההשמדה.
יש בסרט תכנים של יחסי שליטה, ותסמונת שטוקהולם.
אם אתם מעוניינים בסרט ליום השואה שעוסק בנושאי בדס"מ מורכבים, אני ממליץ לצפות בו.
מלפני 4 שנים...
היו אז ימים פשוטים יותר,
התחלה של משהו נפלא.
שלושת המשאלות שלי
1. שהיא תחזור אליי
2. שהיא תחזור אליי
3. שהיא תחזור אליי
כזה אני, אנוכי...
אבל אי שם בפנים, אני חושב שגם לה זה יהיה טוב.
מי לא רוצה לבלות את שארית חייו עם אדם שמלא באהבה כלפייך?
שבעה וחצי חודשים אחרי הפרידה,
כל פעם כשהטלפון משמיע צליל של הודעה,
אני קופץ
מביט בטלפון בתקווה
לראות הודעה ממנה
אחד הרגעים המאושרים שחוויתי בתקופה האחרונה
היה כשהיא שלחה לי הודעה קטנה
עם לב צהוב
והלב שלי
עשה סלטות בחלל החזה
בלילה חוזר
היא תהא מחכה
בדידותי במיטה היא שוכבת
בדידותי ברחוב
אסור לחשוב על זה
כל כך קרוב
ככל שהזמן מאז הפרידה עובר,
התקווה שהיא תחזור מתחלפת באכזבה,
וכך גם הרצון לחלוק את חיי עם מישהי הולך ונגוז.
ההבנה שאין באמת דבר כזה זוגיות,
לפחות עבורי,
מחלחלת וחודרת למעמקי נשמתי.
מגדולי המאמינים באהבה,
אני הופך לגדול שונאיה.
הבדידות עבורי היא נחמה.
אנשים רק מאכזבים ומשקרים,
אין טעם לשים את מבטחי שוב באדם אחר.
יש חתולה,
אולי אאמץ גם כלב מתישהו בעתיד,
הם לא יודעים איך לשקר או לבגוד באמון שלי.
What you're gonna see
When the light fades?
When the wind of time
Obliterates your track?
What's left of yourself
When everything's gone?
Just this goddamn fear
That you'll be forgotten
Who's gonna stand at your grave?
Who's really gonna miss you?
Who's really gonna miss you?
Who's gonna mourn for you?
Who's gonna regret your death
When you're not among us anymore?
Who's gonna shed real tears?
Who isn't gonna appear at all?
Who's really gonna miss you?
Who's gonna ache for you?
How many real tears
Will fall down on you then?
Plötzlich war es Herbst...
יש אחת שפית טובה, בחורה אמריקאית להכיר להורים
הנה אחד המתכונים המוצלחים שלה
קריאה מהנה!
עכשיו אחרי שהמתבגר נסע חזרה לאמא שלו
בסדרת הספרים (יש גם סדרת טלוויזיה לא רעה) His Dark materials לאנשים יש חיות שקשורות אליהם בנשמה, אולי אפשר לומר שהם סוג של התגשמות הנשמה שלהם. עד הבגרות החיה יכולה להשתנות בין סוגי החיות השונות, וכאשר האדם מתבגר - והנפש שלו מתקבעת פחות או יותר על מבנה האישיות, כך גם החיה מתקבעת על סוג מסוים של בעל חיים.
אני חושב שסוקי היא סוג של מראה של הנשמה שלי.
נקודות בונוס למי שמזהה מה יש בטלוויזיה ברקע.
