לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

MagisterDolor​(שולט)חשבון מאומת

רעשים של שקט

חקר עולמי הפנימי
10 טיפים לנשלטים ונשלטות מתחילים
לפני 13 שעות. יום שני, 8 ביוני 2026 בשעה 15:41

היא לא התחברה לכלוב כנראה מאז שהעלתי את הפוסט על כך שקשרתי בשלישי שעבר.

כן,

אני נכנס לפרופיל שלה לבדוק.

כן,

אני בודק ללא הרף ברשימת הקשר אם היא מחוברת או לא. 

ניסיתי להתקשר אליה מספר פעמים לדבר איתה, אבל היא לא עונה לי יותר. 

רציתי לדבר איתה לפני שאני שוב קושר, להגיד "בואי איתי, נעשה את זה שוב ביחד"

אך היא לא ענתה לי.

אני מקווה שלא פגעתי בה, שוב. 

אני מקווה שאולי היא תיראה את הפוסט הזה, אולי היא תתקשר אליי.

אני מקווה שתאמר "בוא ננסה שוב"

אבל השעות חולפות, יום מתחלף ללילה מתחלף ליום, והזמן זולג לו.

יש בי תחושת אשמה לגבי המון דברים שקשורים אליה, ועכשיו נוספה עוד אשמה בגלל החבלים,

אבל הזמן היחיד בו אני חופשי מכך הוא כשאני קושר.

אז אני אמשיך לקשור.

מישהי פה פעם כתבה לי בהודעה אמפתית, "תכתוב על דברים טובים אצלך, אולי אם היא תקנא היא תחזור". 

כשהיא כתבה את זה לא הייתי מסוגל בכלל לחשוב על דבר כזה,

אך כעת, אני חושב שאולי זה יקרה, אולי לא. 

כנראה שלא, היא עקשנית גדולה, לטוב ולרע.

אז אני אמשיך בדרך שלי,

ואמשיך לקוות שדרכינו שוב יצטלבו. 

השקט שלי עכשיו הוא בחבלים.

 

לפני 22 שעות. יום שני, 8 ביוני 2026 בשעה 6:40

סליחה מראש 

 

אתמול. יום ראשון, 7 ביוני 2026 בשעה 17:36

 

אל תאמינו לחדשות, תאמינו למה שקורה בשטח. 

 

שלשום. יום ראשון, 7 ביוני 2026 בשעה 16:18

יותר נכון מישהי, אבל היא חתולה והיא ישנה לי בכף היד.

יותר טוב מכלום, אני מניח 🤷🏻‍♂️

 

שיהיה לנו לילה שקט ורגוע, בלי ריצות מיותרות למקלט 🙏🏻

שלשום. יום ראשון, 7 ביוני 2026 בשעה 14:54

הדבר הכי מסוכן עבורי כרגע הוא הדרופ. 

אמנם חזרתי לקשור, אבל בפנים אני עדיין קרוע מעצב וגעגוע. 

אני מגיע לסטודיו, לובש את המסכה המחייכת והנחמדה שלי, נותן את כולי בסשנים ובקשירות. 

אבל בפנים האפילה עדיין שולטת. 

החלק הכי קשה עבורי הוא הרגע בו אני מגיע הביתה, לבד. 

זה מסוג הרגעים בהם אני נזכר איך היינו חוזרים הביתה ביחד, אחרי בילוי או סשן. 

הולכים לישון מחובקים, אחת בתוך השני, שינה מתוקה ונקייה.

זה היה האפטר קר המושלם. 

אז עכשיו אני מכין לי דברים טעימים לאכול, הולך לשחות או לחדר הכושר, מנסה כמה שיותר להסיח את הדעת מהאפילה השורפת הזאת בפנים. 

אין דבר שאני רוצה יותר בעולם מאשר להסתכל לה בעיניים בזמן שאני קושר אותה, ואז לחזור איתה הביתה, לבית שלנו. 

כל זה לא קיים יותר. חדל להתקיים. אז מתמקד בדברים הטובים, בנשים הנהדרות שאני זוכה להכיר ולקשור, להיות איתן שם ברגע הנפלא הזה שקורה בסשן, ומשתדל לא ליפול חזק מדי לאחר מכן. 

אתמול לא הצלחתי להירדם עד ממש מאוחר. 

שילוב מעצבן של אדרנלין ועצבות, קוקטייל מסוכן.

הפוסט הזה נשמע קצת כמו יותר מדי רחמים עצמיים, אבל זה הבלוג שלי וכאן אני כותב את הדברים הללו. 

בטח גם אחפור לפסיכולוגית על זה מחרתיים. 

מחכה כבר שיגיע יום שלישי וגם יום רביעי, אני צריך את השיבארי בשביל להתרומם, ולו לרגע. 

פה יש קפרזה בצבעי דגל איטליה, וגם טוסט פיצה מוצרלה שכזה 

ואני מתחיל גם לאהוב חזרה את הגוף שלי, מרגיש שהוא נהיה פחות רופס ויותר מתוח ושרירי

ירדתי כבר כמעט 4 ק''ג, והיד נטויה. 

שלשום. יום ראשון, 7 ביוני 2026 בשעה 7:18

וקצת על המשך השבוע... 

נתחיל עם תמונות? 

זאת מהסשן השני עם הבחורה הנחמדה שהייתה איתי בשיעור בחמישי

 

וזאת כמובן עם מורנה/Sentoin הנפלאה ששמחתי לפגוש לראשונה בשבת

כיף לי להביט בתמונות ולהיזכר בחוויות 😄 

בשלישי ורביעי אני שוב הולך לשיעורים במוריקאי,

בשלישי עם האישה המקסימה שפגשתי בשלישי שעבר, ברביעי עם מישהי שטרם פגשתי וזה תמיד נחמד ומרגש לפגוש אנשים חדשים!  

מתלבט כרגע לגבי חמישי, האם ללכת לשיעור או לצאת לדאנג'ן, הבטיחו לי שיהיה נחמד בחמישי. 

ואז בשישי יש פליי במוריקאי, אז כנראה שאלך גם לזה, צריך עדיין לחשוב על זה ואז למצוא שותפה לחוויה. 

נחמד שיש למה לצפות בהמשך השבוע 😄 

שלשום. יום ראשון, 7 ביוני 2026 בשעה 5:29

אנחנו חיים בתקופה מופלאה, בה אנחנו יכולים להתייעץ ולשאול שאלות, דרך הסלולרי שלנו או המחשב, בוט שמלקט מידע ממאגרי מידע הזמינים לו ואז מרכיב לנו תשובה.

בעיקרון זה כלי נחמד, אך לדעתי אינו מחליף בשלב זה איסוף מידע עצמאי וביקורתי שנעשה על ידינו.

אני, למשל, משתמש לעתים נדירות בבינה מלאכותית, אפילו כשאני כותב שאלה מסוימת בגוגל אני ישר מדלג על תשובת הבינה המלאכותית שמרכזת את התשובות שמתחת, ועובר ישר לתשובות שמתחת.

יותר חשוב לי לראות את המקורות האמיתיים ולוודא שהתשובה שאני מקבל אכן מדויקת או אינה מוטה לכאן או לכאן מתוך אינטרס כלשהו, כאשר אני רואה מיהו המקור - אני יכול להבין אם יש שם אינטרס.

מתכונים, למשל, זה נחמד מאוד לקבל מהבינה המלאכותית, אבל גם שם ממליץ לבדוק שהכמויות נכונות...

אני אוהב לבקש מהבינה המלאכותית להשתמש במנועים הגרפיים שלה כדי ליצור לי תמונות מעניינות לפי פרומפט שנתתי לה, בעיקר כי מסקרנת אותי הפרשנות של הבינה למה שביקשתי ממנה.

מתי לדעתי לא כדאי להשתמש בבינה מלאכותית?

כשאתה כותב דברים לצורך היכרות עם אדם אחר. 

האדם בצד השני רוצה להכיר אותך, לא מה הבינה המלאכותית החנפנית חושבת עליך. 

קראתי פה פוסט של בחור צעיר, ואני בטוח שהוא אדם נבון שיודע להתנסח יפה בכוחות עצמו, אך הוא בחר לפרסם מה הבינה המלאכותית "חושבת" עליו כשולט.

אני, בתור נשלטת שתרה אחר שולט אכזר, הייתי מעדיף לקרוא נוסח אישי שכותב אדם אמיתי, על החוזקות ועל החולשות שלו. 

משהו שמראה שמדובר באדם כנה שמכיר את עצמו.

האם גם נשלטות של עידן הבינה המלאכותית מעדיפות תוכן כזה כי וואלה, אולי הבינה המלאכותית מכירה אותו יותר מאשר הוא מכיר את עצמו?

עשיתי לא מזמן ניסוי בו נתתי לבינה המלאכותית לעשות לי קריאה בכף היד. 

בחיי לא קיבלתי כל כך הרבה מחמאות, ובשלב מסוים זה ממש איבד מהאמינות. 

אני לא אדם מושלם, אני אדם פגום ושרוט שעבר דברים בחייו, משהו שהבינה המלאכותית לא יודעת עליי, אלא רק הפסיכולוגית שלי.

לסיכום,

תשאירו קצת אנושיות בחיים שלכם, ואל תשתעבדו לבינה המלאכותית, כולנו ראינו סרטים על איך זה נגמר... 

 

כמובן שאשמח לקרוא את דעתכם בנושא, לכאן או לשם 😄 

 

 

לפני 3 ימים. יום שבת, 6 ביוני 2026 בשעה 11:12

הקאנטרי נסגר פה בשש, וחזרתי הביתה לפני רבע שעה בערך. 

מצד שני, 

הייתי בג'אם חבלים של Ollie, פגשתי אנשים נחמדים, היו לי שיחות מעניינות, 

וגם

קשרתי שתי נשים נהדרות. 

הראשונה הייתה מורנה נהדרת, הרבה פחות מפחידה מהמורנה שחיה בשוניות האלמוגים. 

עשיתי לה את סשן הקשירה הסטנדרטי שלי למישהי שאני קושר בפעם הראשון, מעין סשן היכרות שכזה. 

אנקדוטה לגבי זה, כשסיפרתי לאחד הבחורים בג'אם על הסשן הזה והפילוסופיה שמאחוריו, הוא אמר שזה משהו שאני צריך להעביר סדנה עליו.

וואלה, רעיון מעניין. 🤔

סליחה שנדחפתי לתמונה, ותודה לצלמת הנחמדה

לאחר מנוחה קצרה, קשרתי את הבחורה המקסימה שהייתה איתי בשיעור ביום חמישי, 

מה שהיא לא ידעה, וכנראה עדיין לא יודעת 🤫 

זה שהיא עמדה בגבורה בסשן שנחשב אחד הקשוחים בקינבאקו. 

הרעיון הוא הכנה מנטלית. הקושי העיקרי בחבלים או בחיים בכלל, אינו פיזי אלא מנטלי. 

נו שוין, 

אלך מחר לשחות 🤷🏻‍♂️

לפני 3 ימים. יום שבת, 6 ביוני 2026 בשעה 4:49

עוד לילה משעשע בדאנג'ן.

אני יושב לי לתומי על הבר, לצידי בחיר ליבה של דיווה היקרה.

בעודי מביט סביב במתרחש, מישהי מנסה ללכוד את המבט שלי מהצד השני של הבר.

בחורה נאה, נראית מעט שיכורה.

אנחנו מחליפים מבטים, בעיקר כי אני מסתכל על ההופעה מאחוריה, והיא תוך שניה וחצי נעמדת לידי, או יותר נכון עליי ומניחה יד את על הכתף שלי ויד שנייה על הרגל.

אני קצת מופתע, אבל היי - זה הדאנג'ן אחרי הכל.

"אתה רוצה להזמין אותי לצ'ייסר?" היא שואלת בחיוך

"לא..." אני משיב, גם בחיוך

היא מבולבלת, אני רואה את גלגלי השיניים מנסים לעבוד למרות עננת האלכוהול.

"אההה, אתה רוצה שאני אולי אזמין אותך לצ'ייסר?" היא מנסה טקטיקה שונה, אולי ככה זה נעשה בקרב בני עמי.

"לא..." אני מוסיף עוד נדבך לבילבול שלה.

"נכון שאתה המנהל פה של המועדון?" היא שואלת

"חחח מה? קודם כל לא, אבל למה שתחשבי דבר כזה?" אני משיב לה בחיוך

"סתם, ראיתי אותך מסתובב במועדון ואתה נראה מאוד סמכותי. יש לך גם מבט מאוד סמכותי" היא עונה

המשכנו לדבר קצת, ומסתבר שזו פעם ראשונה שלה בדאנג'ן והיא מאוד מתרגשת מכל שמה שהיא רואה שם, הסברתי לה קצת על בדס"מ והתפקידים השונים בו, דיברנו קצת על יפן, ואם הייתי במצב רגשי שונה, כנראה שהייתי מסביר לה מקרוב על מה זה בדס"מ...

אבל אין לי מקום לזה בלב כרגע. בקושי הצלחתי לעשות מקום לקשירה.

בקיצור, היה נחמד, התעוררתי לא מזמן, צריך להתאושש ועוד מעט לצאת אל ג'אם החבלים.

 

 

 

לפני 4 ימים. יום שישי, 5 ביוני 2026 בשעה 13:46

טוב אז השיר הזה נתקע לי במיקס של ספוטיפיי,

אבל זה אחלה בחדר כושר! 

בואו נעשה אנלוגיה אבל נשתמש בהרג כמטאפורה לעונג.

אפשר לעשות את זה, לא?