מרתף העינויים
איך ניתן לתאר במילים את הלילה הזה?
הגשם שהחל לרדת לקראת הלילה רק חיזק את התחושות החזקות, האפלות.
המתח שהצטבר בגופי מרגע שידעתי שהלילה אהיה שלך, דפיקות הלב, אי וודאות – הכול נרגע
מרגע שנכנסתי לאוטו ועננה של ריח ממכר עטפה את כולי.
- תסניפי אותי, אמרת
הנגיעה של שפתי בצוואר שלך , כשאני נושמת אותך עמוק. ריח גברי כל כך, של נקי, של טבק, של בושם.
ריח שנשאר בזיכרון .
היד החמה שלך בין רגלי החשופות, המעיל מכסה את בגד הגוף מעור . הפתעה לדום.
- Freestyle Dress Code , אמרת, אני סומך עליך.
כמה עדינות יש בשפתיים שלך שנוגעות בשלי, וכמה כוח.
האווירה הרגועה לא תטעה אותי, אני יודעת מה זה סשן .
גם כשאנו צועדים למרתף , אתה מחזיק את ידי בידך החמה ואני נרגעת. מעט.
ברגע שהמפתח נועל את הדלת אחרי, הכול משתנה בבת אחת.
המרתף אפל ומואר באור אדום . מרתף העינויים. שרשראות, צלב, אזיקים, כלוב, מיטות, שוטים, מחבטים – הכול.
- תורידי את המעיל.
שיננתי היטב את החוקים והכללים של התנהגות בסשן. יודעת שתבחן אותי . מקווה שאהיה במצב לדייק.
עמידה ראשונה. עמידה שנייה. מעכשיו לתמיד. לזכור.
על הברכיים.
תמיד כשאתה לוקח סיגריה להגיש לך איש.
עיני מושפלות מטה.
עיני נקשרות.
הגוף שלי עוד שנייה מתפוצץ לרסיסים.
אני מצפה לכאב ולא יודעת מאיפה הוא יגיע.
עומדת מולך על הברכיים.
הפטמות הרגישות שלי זועקות מגרוני.
אלוהים, כמה זה כאב!
המילה "לא" אסורה. מילת בטחון ? לא אשתמש בה.
אני סומכת עליך, דום. אתה תרגיש אותי, עד כמה אני מסוגלת, מה הגבולות שלי.
אתה תחליט עליהם, לא אני.
מרגע שננעלה הדלת אחרי אני שפחת המין שלך, המשרתת, המצייתת, הכנועה.
אני שייכת לך, דום. הגמירות שלי, החורים שלי – הכל שייך לך.
קשורה לצלב, אזוקה בידיים וברגליים, מוצלפת ומתעלפת, מתחננת לעוד, צונחת, גומרת,
הגוף שלי תלוי רק על האזיקים.
10 הצלפות.
20 הצלפות
50 הצלפות
ובסוף שקט.
אין צעקות, אין יללות, אין גמירות.
השקט המיוחל הזה, בהכרה מלאה, באפס טונוס של הגוף, כמות ההצלפות כבר לא משנה דבר.
אני אוהבת כל אחת מתוך 20, מתוך 50, מתוך 100.
אני מתחננת לעוד.
בשקט.
מדי פעם מרגישה את השפתיים שלך על שפתי, עדינות, נחושות, רכות, אוהבות.
הרוך והכוח. העוצמה והרגישות. הדום והשפחה.
אתה תיקח אותי לקצה, אני יודעת. אעשה בשבילך הכול.
- את משחקת באש באמירה הזאת שלך
- יודעת, דום . אני מוכנה.
כשידך סותמת את פי את אפי, חוסר האוויר מערפל את חושי. כשאתה משחרר אני גומעת את האוויר בנשימות מהירות ומתמלאת בכוחות.
כשידיך מלטפת את התחת הבוער שלי, אני נמסה ונוזלת ורוצה.
כשדילדו נכנס בכוס שלי מאחור, אני גומרת שוב ושוב.
בין ההצלפות, בין הגמירות, בין הידיים שלך בכל החורים שלי, בין השפתיים, הכול מסתחרר ומתערפל וזועק ומרחוק הלחישה שלך באוזן,
- את בסדר, שפחה שלי?
העדינות והעוצמה. שוב. המעברים החדים.
זו הגדולה של השולט – לדעת להרגיש, לדעת לרגש, לדעת להביא לקצה, לדעת לשלוט.
כשגופי לא עומד יותר לרשותי, אתה משחרר את האזיקים ולוקח אותי למיטה.
הפרס מחכה לי .
מפשיטה אותך לאט, מושכת את רגע, את האושר לגעת בזין שלך.
להסניף את הריח.
הזין שלך כל כך גדול ורחב שאני בקושי מצליחה להכניס אותו לפה.
רוצה לבלוע את כולו, עד עומק הגרון, להיחנק.
אתה מזיין לי את הפה בכוח. אין לי אוויר. הכול רטוב מהרוק ומהכוס שלי,
זה לא משנה אם אני על הברכיים או על המיטה, אם אני מתחתיך או מעליך, אם אתה מזיין אותי על 4 או יושב לי על הפנים, אם הלשון שלי מלקקת לך את התחת כשלשון שלך עמוק בכוס שלי,
אם אני נשפכת על הבטן שלך או גומרת בשרשרת פעם אחר פעם, הסדין רטוב לגמרי, הזרע שלך נוזל לי בגרון,
המצבטים על הפטמות, הידיים החזקות שלך, שתיהם בו זמנית על התחת שלי, שמורם למעלה בעמידה ראשונה.
הטיפטוף של השעווה החמה מפתיע אותי ומקפיץ את גופי בבת אחת. כשעיני קשורות ואיני יודעת למה לצפות.
הטיפות שורפות את עורי.
אתה הצייר.
מצייר עלי ציור אבסטרקטי מופלא בשעווה חמה.
גופי הוא הבד.
השעווה היא מכחול.
אתה אומן, דום. אומן השליטה האמיתית, החזקה והבלתי מתפשרת, הרגישה והעוצמתית, ללא גבולות, ללא מעצורים.
וכך אני רוצה אותך.
בדיוק כך.
זה מה עושה אותי שלך. טוטאלית.
כמה רגש יש בידיים שלך, כמה רכות וכמה כוח.
חוויה של פעם בחיים.!
את שארית הלילה עבר עלי ברמת אדרינלין שלא משתווה לשם דבר, לא לסמים, לא לאלכוהול, לא לקפיצה חופשית מהמטוס.
כל נקבובית בגוף שלי צרחה,
תודה, דום!