השכן השמן שלי

את שולטת? 
את נשלטת? 
אוהבת לקבל הוראות מאנשים זרים שעדיין גרים עם ההורים?
אוהבת שקושרים/מצליפים/ סותרים לך? 

אוהבת דיגדוגים? 
את אוכלת סביח?  


מה נסגר אתכם אנשים?!

נופים ונשים. והשילוב המושלם, אישה על רקע של נוף יפה. 

לתת לאישיות וליופי הטבעי שלה לצאת החוצה. לבוא לידי ביטוי מול העדשה. 

לתפוס רגעים קטנים, יומיומיים, הכי לא אינסטגרמים, ופשוט ליהנות מהחוויה ביחד. 

אפשר לקחת פיקוד. 

רצוי לקחת פיקוד. 

אבל יותר חשוב לדעת מתי הזמן הנכון לקחת את הפיקוד. 

יצא לי להתקל כאן לא מעט לאחרונה, בפרופילים של נשים שמבקשות שהגבר שמולן יהיה יפה, חטוב ומטופח. 
עד כאן זו דרישה לגיטימית לחלוטין.                                                                                                                                                                                               אבל כאשר יצא לי להכיר את אותן הנשים יותר טוב(לפחות את חלקן), גיליתי להפתעתי הרבה שהן עצמן רחוקות מלהיות יפות, חטובות ומטופחות. 

אז בבקשה מכן נשים יקרות, עם כל הכבוד והערכה שיש לי כלפיכן, נאה דורשת, נאה מקיימת!

*הכותב מעיד על עצמו שהוא נראה כמו טרול. לא דרדס, טרול 😃

אני לא יודע אם זה אומר שיחסית לבן-41 אני בכושר טוב, או שאני חייב אישה. 

לדבר איתן ולהבין שכל אחת עומדת בזכות עצמה. 
לא לחלק להן הוראות בשיחה ראשונה, ובטח ובטח שלא לקרוא להן: זונה, שפחה, כלבה וכו'... 
מי שעושה את זה הוא אידיוט אמיתי.

להבין שלא זה לא. 
אוסיף ואומר גם שלדעתי האישית, מי שממשיך לנסות אחרי ששמע "לא", יוצא נואש ופתטי. 

לקרוא את הפרופיל!  
מצד אחד זה חוסך עוגמת נפש למקרה שהיא בכלל בעניין אחר ממה שהיינו רוצים,  ומצד שני זה גם נותן נושאי שיחה למקרה שהיא כן.

עד כאן לבינתיים.  

אני אוהב לעשות שיחות נפש עם הנשלטות שלי
אצל חלק מהאנשים זה אולי ייתפס כמוזר, לא מקובל או ככזה המביא אותי ל-Friend zone, אבל לא אכפת לי.
חשוב לי להכיר את הנשלטת שלי לעומק. בעיניי זה רובד בשליטה שחשוב לא פחות מהסשן עצמו.

אני מאמין שכל אישה תחוש ביטחון והנאה רבים יותר, כאשר היא תדע שהשולט שלה מכיר אותה ואת צרכיה, וכמובן מצדיק את האמון שהיא נותנת בו. 

סתם. אין דבר כזה הוראות הפעלה לנשלטת ומטומטם גם מי שחושב שיש כאלה. 
כל אישה ראויה לכבוד, הבנה והתאמה של הסשן לצרכיה. 

מי שחושב אחרת, כדאי שיחשוב טוב טוב אם הוא בתחום המתאים. 

הודעתי לה שהשבוע אהיה בתל אביב בכנס מטעם העבודה, ואם יתאפשר גם לה אז זו תהיה הזדמנות טובה להיפגש. היא הייתה מאושרת על ההזדמנות להיפגש שוב והציעה שתפגוש אותי בנמל תל אביב, היכן שנפגשנו בפעם הקודמת. סירבתי ואמרתי לה שתגיע לחדר המלון שלי שבו אני מתאכסן.

היא הגיעה ב-16:00 לבושה בדיוק כפי שביקשתי ממנה: ג'ינס כחול, חולצה לבנה, ללא חזיה וכמעט ללא איפור.
האורות בחדר היו מעומעמים עם קצת אור חיצוני שנכנס מבחוץ ומוזיקת רוק ששנינו אוהבים וששמתי ברקע.
הובלתי אותה למרכז החדר, הסתכלתי עליה והיא הייתה יפה יותר ממה שזכרתי מפגישתנו הקודמת. נתתי לה חיבוק גדול והוריתי לה להוריד נעליים וגרביים ולעצום עיניים, ניגשתי לשולחן והבאתי את כיסוי העיניים והלבשתי אותו עליה.
התקרבתי אליה שוב מאחור תוך כדי שאני מסיט את שיערה הצידה, מנשק ונושך אותה בצוואר, סוטר לה פעמיים ושומע אותה נאנחת, מתחילה להתמסר.

עוד לא אמרתי לה. זה מוקדם מדי, תשמרי על שקט. תפסתי אותה מהידיים והובלתי אותה אל הקיר הסמוך. תישארי ככה אמרתי וקשרתי את ידיה מאחורי הגב באזיקים מעור שהיו מונחים שם מראש. פתחתי את הכפתור במכנסיים שלה, והתחלתי להפשיט אותה. 
הישבן שלה היה מולי, לבן כפי שזכרתי. חייכתי לעצמי כי ידעתי שבעוד כמה דקות הישבן הקטן והיפה הזה יתחיל להחליף צבעים מלבן לורוד, מורוד לאדום וסגול.

סובבתי אותה אליי, תפסתי אותה בפנים ונתתי לה סטירה קטנה ומיד אחריה גם הצלפה קטנה עם היד הימנית על הדגדגן והיא שוב נאנחת. 

אתה משאיר אותי ככה פתאום היא אמרה, את מתכוונת לחולצה שאלתי בחזרה. 
כן היא אומרת. קראת את מחשבותיי עניתי לה ואמרתי לה להישאר במקום ולא לזוז.

הלכתי לארון, פתחתי את המזוודה והוצאתי משם זוג מספריים שהבאתי איתי מהבית, אל תזוזי שוב אמרתי לה, שלא תיפצעי. קלטתי שהיא קצת מודאגת ורוצה להגיד משהו, אבל ישר הכנסתי לה אצבע לפה והוריתי לה ללקק אותה, עדיף שתתרכז בזה. עם היד הנוספת התחלתי לגזור את החולצה, קורע אותה ממנה בהדרגה ונהנה מהתהליך.
כשסיימתי והלכתי להשליך את החולצה הגזורה לפח, היא הרימה את ראשה, מנסה להבין היכן אני בחדר ואז אמרה, אתה רשע, אתה ממש רשע.
אמרה ולא יודעת עד כמה היא צודקת.

חזרתי אליה, נעמדתי קרוב אליה ותפסתי אותה שוב בפנים ונישקתי אותה.
הגיע הזמן להפסיק עם המשחקים אני אומר לה, כאשר הפעם אני תופס מהצוואר ומוליך אותה אל המיטה, משכיב אותה ומסיר את האזיקים מהידיים רק כדי לקשור את גופה מחדש לארבעת פינות המיטה. 
אני הולך ומביא את מחבט העור והשוט מהמזוודה, מניח אותם על ישבנה ונשכב לצידה.

"עכשיו אנחנו מתחילים" אני לוחש לה באוזן, וכאשר אני קם אני קולט בזווית העין שחיוך מתחיל להימרח על פניה. 

לאחר שכמעט איבדתי את התקווה, מסתבר שגם כאן אפשר להכיר מישהי איכותית, אינטליגנטית ונעימה.

היא גם מצחיקה, בעלת טעם טוב במוזיקה, לב טוב, והכי חשוב... רואה משחקי הכס 😃

בהחלט הפתעה נעימה.