איזה מכה המקום הזה..מה אני עושה כאן שוב אחרי שנים..אותם כינויים אותה תחושה קשה של מלחמה וחרמנות מטמטמת..מכלה...מכלה אותי ואת זמני...אותם פרצופים כותבים לי ואני כזה אוי הנה הנודניק הזה שוב...בא לי לצרוח ברחבי הרשת בא לי לטפס על הקירות הווירטואלים של הכלוב הזה..אני בת 35!! אני פה שוב!!! אני שרועה במיטה עם חתול שהחליט להסריח את כל האזור הדרומי שלה...החתולה השניה שלי לא הצליחה גם לשרוד את הסירחון וברחה...אולי גם היא משועממת חרמנית..אולי גם היא אמרה וואי אני אלך עם אישה..יותר טוב לי..ככה יהיה גם שיחה טובה...אז נשחק בצעצועים לא נורא...עד שגם להם נגמרת הסוללה..או שהיא סתם חלשה..הסוללה...ואם היא חלשה אז היא מתאימה או מקומה בפח? היא חלשה..שעה וחצי עבודה ..מקומה בפח רק על עוגמת הנפש
..
שמתי לב שאם יש לי מחשבות והסוללה חלשה זה עושה קצר..מה המסקנה? שכל מי שעלה במוחי בזמן ההתעסקות האנוכית שלי עם עצמי הוא מעכב ומדכא חרמנות ורצוי למחוק אותו מחיי במיידית. סליחה גם לכל הזוגות האלה ששלחו לי הודעה נלהבת בחזרתי לאתר הזה..אני לא אוהבת זוגות..אני מקנאה בכם ואין לי כוח לדרמה הזאת..לא תודה...