חייזרים זו חולשה. כמה שיותר לא מתיישר עם הנורמה - ככה יותר משובח. יש אחד כזה בכיתה (בהחלטה מהירה - התחלתי עוד תואר ראשון בחוגים קוקוריקו-ים), הוא תמיד מבודד, זורק משפטים במלמולים, אבל לא סתם כדי להראות שהוא משתתף בשיעור ושהוא חכם, פשוט מפני שיש לו הערה חכמה מאוד (לא לרמת הסטודנטים) ובמקום. הוא לומד שפות לא סטנדרטיות, ותמיד מרכין ראש, הוא לא מסתכל על המרצים אף פעם בעצם. הוא פשוט שם בצורה הכי יפה והכי מורחקת שלו. בקיצור, הוא מאוד מרוחק מבחינה מנטלית ופיזית, ואל תשאלו, זה עושה לי את זה חבל על הזמן, החוסר נגישות והחייזרות הזו. הלוק שלו זה מאק מילר מס' 3, פשוט את מס' 2 תפס מאבטח דרוזי עם קעקוע שרוול באקדמיה. בעוונותי בתואר הראשון הראשון שהתחלתי אי שם בשנת הטרפפ"ו ואחרי שעברתי לאוניברסיטה אחרת פגשתי מרצה עם בעיה בפס ייצור (כמו שאני אוהבת, מעריכה ונמשכת כמובן), הוא מתמטיקאי, שהם, איך אומרים - לא איתנו, וזה היה מקסים לראות. באמת תופעת טבע מרתקת, אפילו שלחתי לו מייל שאני רוצה לצאת איתו
בקיצור תביאו לי את כל החייזרים ושיהיו כמה שיותר מחוייזרים, עם עוד אקסטרה של חייזריות, עדיפות שיהיו מאזור מגורים "אזור-51" ותצאו אתם עם כל הנורמטיביים והסאחים-חבל-על-הזמן שיש לנו בחברה bless you
בחורה רוצה ירח דבש בצפון קוריאה, לא תקח/י אותה לצפון קוריאה?
הנה שיר צפון קוריאני, יש לזה לחן מוכר...? משהו קליט ומוכר ביום ראשון יש -7 מעלות בפיונגיאנג. אנא גבירותיי ומסגבירותיי, פרופסורים יקרים, דיי לכתוב לי על מצגי שווא של דיקטטורות ואיך שיראו לי את מה שרוצים להראות לי, נו שיט שרלוק. תסגבירו לי בכיף, בהערכה ובהכנעה רק אם ביקרתם לפחות פעם אחת בחייכם בדרום קוריאה, כאילו זה המינימום. אם עשיתם טיול יפה לDMZ וצילמתם את האזור הצפון-קוריאני, יש לכם מה לומר לי, ואפילו לשלוח לי תמונה בנושא זה נחמד. בעוונותיי ובהתנשאות כשעשיתי טיול אחרי צבא מאוחר חשבתי לתומי שללכת לDMZ זה של סאחים ועדיף בצד הצפון קוריאני. בלילה חלמתי שהייתי בסין וכדי לקנות במכולת חתמו לי עם החותמת האדומה שלהם על דף. אמרתי לעצמי - אה, סין, איך שכחתי. סין בלי חותמת אדומה זה כמו אתם בלי ההסגברה. רק שההצגות של שמאל-ימין-שמאל פורמלי שהשוטרים הסינים עושים בכל חור בבייג'ינג לא יגיע לי בחלום.
שופינג זו מילה גסה מאוד... עושה אחד כזה פעם באף פעם, פעם בשמונים שנה משנסת מותניים, נכנסת לחנויות באלנבי ועושה וי לשנים הבאות. אין לי שמץ של מושג בבלק פריידי והבלו סטרדיי והבלאק נובמבר והפינק מרשמלו (מאיפה לי, המצאתי). עד לפני חודשיים הייתה לי חברה לסבית (המגלמת את הצלע הנשית בזוגיות הלסבית הטיפוסית) שהייתה מורת הנבוכים שלי לסודות הטיפוח הנשיים, הביאה לי מסכה לשיער ואיפור ומה לא, למזלי לא בדיוק הצטרכתי בחיי... אני לא בדיוק אשת המערות, פשוט לא בדיוק הצטרכתי. אלוהים, או ברוך השייח', מחלק את המאבקים למי שיכול לעמוד בהם. בעלות שיער מתולתל - תמיד נראות טיפ טופ, מעצבות את שיערן, כל תלתל עומד אצלן דום. מודה שהייתי נכשלת במשימה לשמור על התלתלים. אגב אני רושמת "הייתה לי חברה לסבית" כי היא נדלקה עלי, וזה הפך את הקשר לבעייתי וכנראה בדרך לתלותי ברמה אובססיבית. איכשהו קרה שנאלצתי בערך, בכח סמוי, להפריד בינה לבין הבוצ'ה והיו שם ריבים, מסתבר שהשם שלי עלה בטיפול הזוגי שלהן, הבוצ'ה העלתה אותי באוב ולפי מה שהצלחתי להבין מהלסבה החברה - זה בקטע שהחברה הלסבית שלי לשעבר נדלקה עלי. סיפור ארוך... אין לנו זמן אניוואי, הכי הרבה שעשיתי עכשיו עם מכשיר האינקוויזיציה מעגל הריסים הנודע, זה להרוס אותו בשביל לפתוח בקבוק ווינשטפן חצי (לא הויטוס, הרגיל) טה טה טה לה טה
בועז בנאי, מרוב אהבה אתה מרביץ ;)
מי חולם ביחד איתי לבקר באיים באוקיינוס השקט? לקבל קצת שקט, נידחות ואפס ניתוחי מחשבות
צבעתי את השיער במספרה, הלכתי לעשות בוטוקס במצח ולהסיר את כל שיער הגוף שלי ועוד ועוד הליכים קוסמטים וניקובי גוף
הכי גרוע זה שהתחלתי לצבוע את הציפורניים עם לק ועכשיו אני נראית כמו פרינססה סיסי, מעדיפה לעשות משהו יצרני עם הידיים. אי אפשר גם וגם: או שאת הורסת את הידיים באמצעות עמל או שאת מנוונת את הפונקציונליות שלהן באמצעות טיפוח/אסתטיקה
יצא לי קצת כמו ציטוט מfight club:
Self improvement is masturbation, now self destruction...
מאחלת לעצמי החלמה מה זה מהירה, למה זה חצי הולם אותי