לשירותך

אני זקוקה לאחד כזה שרק מלדמיין אותו הרגליים שלי ירעדו, רק מלראות אותו אבין שהמקום שלי הוא לרגליו. אחד כזה שיוכל להוריד אותי על ארבע במבט, להשפיל אותי בלי מילים. אחד שלא אוכל להתנגד לו לדבר, למחשבות הכי פרועות שלו, אחד שידע מה הוא שווה ומה אני לא שווה, שישתמש בי כמו בחפץ, שישתמש בי כמו בסמרטוט ריצפה, וידע שאני לא יותר מזה עבורו. אני צריכה אחד כזה שאצטרך להתחנן ליריקה שלו, או לכובד רגלייו, או לחוזק ידיו, אחד כזה שעבורו ארצה למות, כדי שיוכל ליצור אותי מחדש.

חיכיתי לו מחוץ לבית כשהוא חזר מהבסיס, ככה הוא אוהב לחזור כשאני מוכנה לו. הוא לא אמר כלום רק חייך כשהוא ראה את מה שלבשתי עבורו, כמו שהוא אוהב כמה שיותר חשוף, כמה שיותר זול..

עלינו אליו, הוא פתח את הדלת ומייד ירדתי על ארבע, הוא הניח את התיק ואת הנשק, התיישב בכורסה, זרק עלי מבט מאיים, והבנתי כי מקומי מתחת לרגליו. זחלתי אליו, הוא הניח את הרגליים שלו על הגב שלי, את הרגליים הכבדות שלו בנעלי צבא, הדליק טלוויזיה, לאחר מכן שלף סיגריה, ואמר ״כמה טוב לחזור הביתה..״