סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

say

עכשיו אני

לפני 5 שנים. 1 בפברואר 2019 בשעה 15:24

עד כאן.

צא מהראש שלי בפקודה.

משום מה כשאתה נכנס יש תגובת שרשרת:

פיטמות

פס הבטן

כוס

רטיבות

עצבנות.

עצבנות?

כן!!!!!

וכאן אני גומרת.

בשרשרת.

אנא כרוך אותה סביב צוורך.

( את השרשרת)

זכית...

מדליית זהב 

מגיע לך

עבדת קשה.

לפני 5 שנים. 1 בפברואר 2019 בשעה 13:57

רק להטוטן יכול להחזיק אותה בשיאה.

ידך הקפואה אמש, פגשה לראשונה

את שדיי החמות.

נגיעה אחת רכה, הסבירה בשבריר,

שהפער בין הצורך שלך ומה שיש לי לתת, הוא - אפס.

 

בונדינג.

 

בדימיוני אתה תנור ספירלות קר.

שאין בו תועלת.

וכמו בתאוריית הקוונטים...

האנרגיה שאתה מקבל ממני באה במנות ממלאה אותך ומשאירה אותך חם.

חשמל הוא מוצר צריכה בסיסי.

והוא זורם בכפות שדיי.

 

 

לפני 5 שנים. 1 בפברואר 2019 בשעה 1:41

אנגוס בך.

וכשהדם ינטוף בחריצי שיניים,

תגיע אותה תחושה של שיכרון.

רפיון שרירים.

גל חום מתרחב בעורקים.

אוח כמה שאתה טעים.

לפני 5 שנים. 1 בפברואר 2019 בשעה 1:36

מחרמנת לי את השליטה.

לפני 5 שנים. 30 בינואר 2019 בשעה 10:28

כשנגמרו המילים,

הגוף הגיב.

רגליך נעו בעצבנות.

וככל שהתקרבתי ויכולת להריח אותי...זה התעצם.

נשארנו לבד והשקט חרץ את מה שלא נאמר.

שתי דקות של שקט כמו נצח.

אתה לא יודע כמה שאני מסוכנת.

אתה מג'נגל....

זה לא קרקס!!

ואני לביאה ....ציידת נשמות.

ובלי מילים, בלי שתרגיש נשמתך כרוכה חבלים חבלים .

 

מחשבה מאתגרת מציאות.....

לכל דבר יש סוף.

מה יהיה הסוף שלנו?????

כל עוד אתה פסל בהתהוות ואני מעצבת אותך כרצוני, זה גורם לי עונג.

אני לא אפסיק, הזהר....

ועכשיו ללא מילים, רק מבט שלי....

ואני פנימה עמוק בתוכך.

 

נוגעת בך מבפנים והחוצה.

שלא כמו המקובל.

אני מגיעה מבפנים ויונקת.

שליטה.

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 28 בינואר 2019 בשעה 18:54

אתה הפעמון

אני הכלבה.

בתאבון.

לפני 5 שנים. 10 בינואר 2019 בשעה 1:09

הלב שלי...

רוצה להרגיש אותו?

או להקשיב לו?

מה אתה בוחר דוקטור?

 

מה עדיף?

עם הידיים או האזניים?

 

 בכל מקרה הורדתי חולצה

 

לפני 5 שנים. 6 בינואר 2019 בשעה 23:58

להסתיר...

אני רואה.

את הריקוד שלך, אני רואה.

ויש לך חוש קצב.

(במיוחד אם זה הקצב המיוחד שלי)

 

תרקוד...החליל שלך, צמוד לשפתים שלי.

ואני, נושפת , וירטואוזיה .

מכתיבה את הקצב.

אני אוהבת טנור.

את העומק והכובד.

 

תרקוד...החליל שלך והקצב שלי.

אני מרחפת מעל התוים.

נפרדת מהם.

מאלתרת.

כמו מנגינה שאין לה סוף.

ואתה רוקד את כל מה שאני מדמיינת.

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 4 בינואר 2019 בשעה 23:26

אלי...תסתכל...

מה יהיה תגיד?

ותענה כשאני שואלת!!!!

רוצה קפה?

סיגריה?

להדליק לך?

 

 

 

"הדלקת כבר" -אמרת

 

"בואי למטה ותרגישי...

איך הקור נעלם לכבודך".

 

מדרגות....

טיק טיק טיק

ספסל...

ראש על כתף.

גוף אל גוף

קרוב

כל כך קרוב.

וכמה רחוק אם תהיה,

חרטתי אותי על ליבך.

לנצח אני יודעת,

אתה מסומן,

לנצח.

 

העתיד מטושטש כמו ערפל.

והלב שלך הפועם עכשיו 82 פעימות לדקה (מדוד)

לוחש לי,

משלל 82 פעימות -אחת חסרה.

היא שייכת לי לעולם.

 

יהיה אשר יהיה

 

 

לפני 5 שנים. 29 בדצמבר 2018 בשעה 23:42

סם, אני הסם שלו, ירח...

רק סם.

שמעת פעם ירח? 

מישהו שואל את הסם שלו....

"מה שלומך?"

או

"איך אתה מרגיש?"

"מה עשית היום?"

 

לא, גם אני לא.

בסם משתמשים ירח...

כן רק משתמשים

 

וכשהלילות לבנים כי אתה מלא...

אז אני אבקה רכה ולבנה.

מונחת לשאיפה עמוקה.

אתמול,

הניח את ידי על חזהו והרגשתי

את הדופק מאבד מונוטוניות.

מנה אחת או שתיים,

זה הכל...כל מה שצריך.

ירח ירח...ספר לי סיפור שמח.