עד כאן.
צא מהראש שלי בפקודה.
משום מה כשאתה נכנס יש תגובת שרשרת:
פיטמות
פס הבטן
כוס
רטיבות
עצבנות.
עצבנות?
כן!!!!!
וכאן אני גומרת.
בשרשרת.
אנא כרוך אותה סביב צוורך.
( את השרשרת)
זכית...
מדליית זהב
מגיע לך
עבדת קשה.
עד כאן.
צא מהראש שלי בפקודה.
משום מה כשאתה נכנס יש תגובת שרשרת:
פיטמות
פס הבטן
כוס
רטיבות
עצבנות.
עצבנות?
כן!!!!!
וכאן אני גומרת.
בשרשרת.
אנא כרוך אותה סביב צוורך.
( את השרשרת)
זכית...
מדליית זהב
מגיע לך
עבדת קשה.
רק להטוטן יכול להחזיק אותה בשיאה.
ידך הקפואה אמש, פגשה לראשונה
את שדיי החמות.
נגיעה אחת רכה, הסבירה בשבריר,
שהפער בין הצורך שלך ומה שיש לי לתת, הוא - אפס.
בונדינג.
בדימיוני אתה תנור ספירלות קר.
שאין בו תועלת.
וכמו בתאוריית הקוונטים...
האנרגיה שאתה מקבל ממני באה במנות ממלאה אותך ומשאירה אותך חם.
חשמל הוא מוצר צריכה בסיסי.
והוא זורם בכפות שדיי.
אנגוס בך.
וכשהדם ינטוף בחריצי שיניים,
תגיע אותה תחושה של שיכרון.
רפיון שרירים.
גל חום מתרחב בעורקים.
אוח כמה שאתה טעים.
מחרמנת לי את השליטה.
כשנגמרו המילים,
הגוף הגיב.
רגליך נעו בעצבנות.
וככל שהתקרבתי ויכולת להריח אותי...זה התעצם.
נשארנו לבד והשקט חרץ את מה שלא נאמר.
שתי דקות של שקט כמו נצח.
אתה לא יודע כמה שאני מסוכנת.
אתה מג'נגל....
זה לא קרקס!!
ואני לביאה ....ציידת נשמות.
ובלי מילים, בלי שתרגיש נשמתך כרוכה חבלים חבלים .
מחשבה מאתגרת מציאות.....
לכל דבר יש סוף.
מה יהיה הסוף שלנו?????
כל עוד אתה פסל בהתהוות ואני מעצבת אותך כרצוני, זה גורם לי עונג.
אני לא אפסיק, הזהר....
ועכשיו ללא מילים, רק מבט שלי....
ואני פנימה עמוק בתוכך.
נוגעת בך מבפנים והחוצה.
שלא כמו המקובל.
אני מגיעה מבפנים ויונקת.
שליטה.
אתה הפעמון
אני הכלבה.
בתאבון.
הלב שלי...
רוצה להרגיש אותו?
או להקשיב לו?
מה אתה בוחר דוקטור?
מה עדיף?
עם הידיים או האזניים?
בכל מקרה הורדתי חולצה
להסתיר...
אני רואה.
את הריקוד שלך, אני רואה.
ויש לך חוש קצב.
(במיוחד אם זה הקצב המיוחד שלי)
תרקוד...החליל שלך, צמוד לשפתים שלי.
ואני, נושפת , וירטואוזיה .
מכתיבה את הקצב.
אני אוהבת טנור.
את העומק והכובד.
תרקוד...החליל שלך והקצב שלי.
אני מרחפת מעל התוים.
נפרדת מהם.
מאלתרת.
כמו מנגינה שאין לה סוף.
ואתה רוקד את כל מה שאני מדמיינת.
אלי...תסתכל...
מה יהיה תגיד?
ותענה כשאני שואלת!!!!
רוצה קפה?
סיגריה?
להדליק לך?
"הדלקת כבר" -אמרת
"בואי למטה ותרגישי...
איך הקור נעלם לכבודך".
מדרגות....
טיק טיק טיק
ספסל...
ראש על כתף.
גוף אל גוף
קרוב
כל כך קרוב.
וכמה רחוק אם תהיה,
חרטתי אותי על ליבך.
לנצח אני יודעת,
אתה מסומן,
לנצח.
העתיד מטושטש כמו ערפל.
והלב שלך הפועם עכשיו 82 פעימות לדקה (מדוד)
לוחש לי,
משלל 82 פעימות -אחת חסרה.
היא שייכת לי לעולם.
יהיה אשר יהיה
סם, אני הסם שלו, ירח...
רק סם.
שמעת פעם ירח?
מישהו שואל את הסם שלו....
"מה שלומך?"
או
"איך אתה מרגיש?"
"מה עשית היום?"
לא, גם אני לא.
בסם משתמשים ירח...
כן רק משתמשים
וכשהלילות לבנים כי אתה מלא...
אז אני אבקה רכה ולבנה.
מונחת לשאיפה עמוקה.
אתמול,
הניח את ידי על חזהו והרגשתי
את הדופק מאבד מונוטוניות.
מנה אחת או שתיים,
זה הכל...כל מה שצריך.
ירח ירח...ספר לי סיפור שמח.