אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קינואה שחורה, טחינה גולמית, פירות יער

הסדר של המרכיבים
לא משנה
העיקר שהם מרכיבים
אפשר להוסיף עוד
יוצא טעים.
כמו בחיים
איכות המרכיבים
חשובה וקובעת.

אני כותב כאן
מתחת לעקבי אישה
אך בגובה העיניים איתה
לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 16:22

 

על הספסל

בדרך הביתה

לגלגל לי סיגריה

הבריזה הביאה לי חשק

לבירה צוננת

ואז היא הופיעה

במכנסון הדוק וקצרצר

על עקבים בגובה שלי

וביקשה 

אם אפשר לגלגל לעצמה

שאני אסרב ???

פלרטטנית שהיא...

 

לא שלי חסר

 

 

לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 11:55

 

קילל אותי.

איחל לי כל מיני איחולים

...

כואב לי הלב

אבל מה אני יכול לעשות

זו התוצאה של הרעל 

שאמא שלו מחדירה לו נגדי

יותר מ 15 שנה !

עברתי לא מעט בחיים.

אני חזק.

גם זה לא הפתיע אותי.

 

אבל זה כואב.

 

 

לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 10:05

 

לך על זה

הייתי כל כך מגורה

ממנה

עד שריחמה עלי

ושלחה אותי

לפרוק את יצריי

השוכנים בי ממילא

ומתעוררים בי

עם נשיותה...

 

שולטת אמיתית

אוהב אותך

ומעריץ אותך

 

לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 7:52

 

מהמילים שלך

מזה שאת רוצה 

לדרוך לי על הביצים

עם העקבים שלך

שהתקשתי בתוך הבוקסר

אני כל כך רוצה חוטיני עכשיו

ולפרוק את עצמי לדעת

כבר פרקתי

אבל המחשבות והפנטזיה

על העקב שלך משפדת אותי

לא מרפה...

 

לפני 7 שנים. 27 ביוני 2017 בשעה 7:36

 

במשפט. במילה

להדליק אותי

להקשות אותי גם כשאני בעבודה

להוציא אותי מריכוז

אין לי תלונות

להיפך.

את צודקת. אני סוטה.

לא צריך להתאמץ לזה

את לא מבינה

שאני לא צריך להתאמץ

אבל זה בהחלט חשוב

מי האישה שמולי

ואלייך יש לי חולשה

 

 

 

לפני 7 שנים. 26 ביוני 2017 בשעה 19:57

 

בא לי להגיד

אף פעם

אבל אני תמיד החלטי

לכן כשאני כורע לפנייך

ומלקק את עקבייך

אני תמיד ארצה

אותך בתוכי

גם אם אני אומר

שאולי הפעם

או שרק בא לי

לפעמים....

 

החרמנות הזו אלייך

כשאת מלטפת אותי במילים שלך...

לפני 7 שנים. 26 ביוני 2017 בשעה 10:42

 

מול האישה שיושבת

במשרד שמולי

וללקק לה את הג'ינס ההדוק

מעל המפשעה

להרגיש איך הדגדגן שלה

מתנפח לה שם

בתוך המכנס ההדוק שלה

ושהיא תפשיל את המכנס

אגלה שזה סטרפון מאוד מתוחכם...

 

עוד לפני שאגיד בא לי אותו

כבר אהיה עירום והפוך ומושפל

ואצטרך להתחנן לחדירה עדינה

 

אבל לא יעזור לי כלום....

 

 

לפני 7 שנים. 26 ביוני 2017 בשעה 7:27

 

שכתבתי לך וגנזתי

על כמה נמאס לי

מהמציאות של מריבות בבית

על כך שלפעמים

אני מלא רגשות אשם

על כך שאני 

הרבה יותר מיני ממך

על כך שאני ייצרי וחרמן

היום פשוט בא לי

להגיד לך שאני 

שמח שאני כזה

בתוך כל מציאות החיים

ועם כל המריבות 

במשולש שלנו בבית

אני מוצא זמן גם

לדברים הקטנים

וגם מוצא זמן לעצמי

לא רוצה לשכוח

את עצמי

לעולם

 

לפני 7 שנים. 25 ביוני 2017 בשעה 19:02

 

אני לא איש

של עובדות מוגמרות

לא אגיד "לעולם לא"

למרות שלהגיד

לא אגיד

היא גם אמירה מוגמרת

אחדד את כוונתי ואומר

שמבחינתי הכל פתוח

והיד נטויה

לכן אני סבור

שאין להקל ראש

וצריך לעשות בחוכמה

למרות שאני לא כבד

בהתנהלותי...

 

 

לפני 7 שנים. 25 ביוני 2017 בשעה 15:47

 

יש כאן "שולטת"

שעפה על עצמה

ללא רחמים על 

שרירי הכנפיים שלה

היא קוראת לעצמה בבלוג שלה

אלילה נערצת

ואני לא מבין מה 

הכוונה במילה נערצת...

כי אם לשפוט ע"פ הכתוב בבלוג

אין בדיוק מי שיעריץ...

כמובן שלא אחשוף את שמה

של זו שמ ת ה ד ר ת

בנוצות לא לה

אבל אם מתבעסת מסחיבת השקיות...

או שתעשי קניות קטנות יותר

או שתעשי משלוח

אווווואווווו

יש אפשרות לעשות קניות בסופר

באינטרנט.....

 

אזזז

אל תעופי על עצמך...

הכנפיים יכאבו