לפני 5 שנים. 13 בספטמבר 2018 בשעה 9:43
אבל זה כואב.
המקורית
אל תזיינו לי תשכלאל תעליבו את האינטיליגנציה שלי
אני "תפוסה" בתשוקתי
לא מחפשת
לא מתחלפת
תמיד בשליטה
לפני 5 שנים. 13 בספטמבר 2018 בשעה 9:21
אני שונאת קלות דעת
שונאת טיפשות
שונאת חוסר רגישות
שונאת נכות ריגשית
שונאת עצלנות
שונאת קמצנות
שונאת אנשים שאוהבים רק את עצמם
אבל לפעמים אני שואלת את עצמי
האם זה לא קל יותר?
לפעמים הייתי רוצה לצאת להרפתקאה וכוסאומו כולם
לעזאזל הילד
לעזאזל העבודה
לעזאזל זה שאני בת 41
לא כוסית לא מתוחה לא פרגית
מה אכפת לך תהי כלבה!!!
אבל לא.
איכפת לי.
ואני אוהבת את הילד שלי בטירוף.
ואני לא אצא להרפתקאה.
לא.
אני לא קלת דעת ואני לא יכולה כי אני שונאת את כל זה
אבל אני גם שונאת את עצמי.
ואת כל המושלמות האלה שלא צריכות להתאמץ
שונאת. פשוט שונאת.
לפני 5 שנים. 13 בספטמבר 2018 בשעה 8:39
מרגישה ריקה
שונאת את עצמי
שונאת את מה שהפכתי להיות
רגשנית יתר
פעם הייתי כלבה
היום אני כובשת את יצרי
עייפתי ממלחמות סרק
עייפתי מהבאנליות
המין האנושי איכזב
עייפתי מנסיונות שווא לחפש אחר הריגוש
יש לי עבור מי לחיות
אבל פה זה נגמר
מודה לאבא שבשמים ששומר לי על הכל
אבל בשם כל האלים אכזבה
חסר לי האני
המקום שלי
השקט שלי
הגבר שלי
הכתף לבכות עליה ללא תמורה
החברים איכזבו
החברות איכזבו
כולם איכזבו
ואני מחייכת שהכל בסדר
לא רוצה לחייך
לא רוצה
לפני 5 שנים. 13 בספטמבר 2018 בשעה 7:31
האהבה שלי אליך שורפת
לפעמים משהו בי שואל למה?
למה הכל קשה כל כך?!
למה אני צריכה להתאמץ על הכל???
למה כולם מקיפים את עצמם בחומות?
קשה ושורף
שורף עד העצמות
לפני 5 שנים. 12 בספטמבר 2018 בשעה 13:23
כמעט אושר
יש לי כמעט הכל
התחברתי לבדידות
האם היא טובה? כמעט
כמעט מכירה אותך
מתעדכנת דרך מסכים
כמעט חלק ממך אבל לא ממש
גורל לא ממומש
מה היה קורה אילו...
אילו נפגשנו קודם
אילו לא היינו ספוגים בדם שפצעו בנו האנשים שנתנו להם את הלב
כמעט יכולתי לחוות אהבה
יש לי אהבה אבל האהבה שלך חסרה
כמעט נוגעת בך
ספוג באבקת כוכבים
כמעט לידי
לא ממש אבל כמעט
לפני 5 שנים. 12 בספטמבר 2018 בשעה 10:45
כמה זמן חיפשתי אותך
אנחנו חיים באותה העיר
אבל בעולם מקביל
אתה בכוכב זר
שאין לי גישה ורצון
עברנו את אותן האכזבות
לכל אחד מאיתנו היה חסך אחר
ביחד לא היה חסך
אתה לא יודע עליי
ויתכן שגם לא תדע
אבל אני מחכה לאותו "כוכב" שיפגיש ביננו
ואז באמת השמים הם הגבול...
לפני 5 שנים. 12 בספטמבר 2018 בשעה 9:51
אומרים שהאנושות חסרת תקנה
ושהטבע האנושי צפוי
רובנו אם לא כולנו חוזרים על אותן השגיאות
וסובלים את אותן התוצאות
למה? כי הפעם זה יהיה אחרת
הפעם אני לא טועה
הפעם הוא הנכון
ולא שאני חסרת מוח
ואני יודעת שהפעם לא שונה מהקודמות
אבל עכשיו עפתי על עצמי
הפעם שאפתי גבוה ושוב כבלתי את עצמי לתשוקותיי
לפני 6 שנים. 18 במרץ 2018 בשעה 15:04
אנחנו לא סוטים
אנחנו לא שונים
אנחנו אמיתיים
אנו הולכים אחרי התשוקה שלנו
נכון זה בניגוד לנורמה
למי אכפת?
גם אם אלך תמיד אחזור לכך
כי זה הבית
זו האמת
למי אכפת מנורמה חברתית
כן אני אוהבת גברים
כן אני אוהבת סקס
לא מסתפקת בפחות ממה שאני רוצה
גם אם המשמעות היא בדידות
ביום שאפסיק זה היום שאפסיק לנשום
לפני 6 שנים. 18 במרץ 2018 בשעה 14:16
כשהייתי כותבת חלמתי עליו בדרכ זה היה על החד צדדי שכתבתי עליו רבות
הפעם לא
חלמתי עליו על הכלבלב המושלם
הוא עינג אותי ללא גבולות
עד שנעתקה נשימתי
עד שנותרתי ללא מילים
לפני 6 שנים. 18 במרץ 2018 בשעה 12:29
מאז ששבתי הוצפתי באדומים
תודה רבה אני מעריכה
אך עם זאת נאלצתי לעדכן את הפרופיל
למי שקרא או לא קרא או יקרא הפוסט בשבילו:
1. גברים בלבד.
2. כלבלב לא עבד.
3. למה כלבלב? נאמן, שומר על קשר, צייתן ובעל כבוד עצמי.
4. לא אצלי.
5. אם חד הורית לא שווה פרוצה.
6. לא בתשלום.
7. מחוץ למיטה התייחס בכבוד אליי ולעצמך.
8. אל תתחננו זה מכבה אותי.
9. אל תשפילו עצמכם זה מכבה אותי.
10. עם תמונה בלבד, אין לי חשק לשלוח בקשה. ולא תמחקו. הזהרתי!
11. תקראו את הפרופיל.
12. עדיין מחפשת.
13. בקשות ושאלות בפרטי.
14. שולטים או מתחלפים, סליחה אל תפנו. רק ידידות.