אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ZO E

זו אני זו היא.
לפני חודש. 16 ביוני 2021, 21:37

התעוזהה ללכת לאיבוד 

לפעמים, היא לא יותר מפחד להיתקע במקום.

ולגלות שוב שפחד מנהל אותי מכעיס אותי,

אז אני נשארת במקום. נאחזת במקומי בסערה המתחוללת סביב.

לא נעה ולא נדה.

איתנה. 

יציבה ככל שגופי ונפשי יעמדו בפרץ.

 

האמת? נראה שעד כה לא מתפרקת.

וכאן, בלב האנונימיות הקסומה אני מודה בפני עצמי, אני בסך הכל בסדר.

 

מישהו פעם כתב על חור בלב.. כזה שלתקופה תופס צורות של אנשים שונים, כל כך לא הבנתי איך חורים משנים צורות, היום אני רק מקווה שהוא צדק.

 

אני אוהבת את הפינה החשוכה הזו🦋❤️

לפני 3 חודשים. 21 באפר׳ 2021, 0:26

שקט מפחיד,

בראשיתי,

נח על עירי

על עורי 

פורט ניגונו על נימי נשמתי.

 

קולו צורם אך חלק..

קבוע.

שקט שכזה,

מהדהד שוב ושוב 

ללא זעזוע.

נוכח.

קיים.

הוא לא אני ולא שלי 

אבל הוא כאן. 

איתי.

 

 

 

לפני 3 חודשים. 19 באפר׳ 2021, 1:08

לפעמים מרגיש כאילו אני תקועה במעלית 

בלי יכולת להשפיע על המצב 

ואז אני נזכרת 

שאהבה זה לא הכל.

 

מפחיד הא?

 

 

 

לפני 3 חודשים. 9 באפר׳ 2021, 2:45

יש זמנים שעצוב בהם.

יש זמנים לגעגוע.

הם לא תמיד חופפים אבל יש קורלציה מרשימה.

 

שום דבר לא נותן לה מנוח 

אין מנוס מלכבות את המח 

בורחת ממנה 

רחוק ככל הניתן 

רוצי , רוצי!

 את לא חלק מכאן או מכאן.

 

חלק של כלי לא שלם. 

החור פעור בי ואני פעורה בו.

4 שנים.

 

 

 

לפני 4 חודשים. 22 במרץ 2021, 13:29

כל מה שבא לי לא בא.

לא פרחים, לא נרות, לא עוגה. 

בא לי משהו שיבוא לי ובא 

במקום להמשיך לרדוף אחרי הלא נודע 

או שבעצם נודע 

שלא בא.

 

בא לי לבכות לתוך הכתף החמה 

להיות מחובקת 

ומוכלת 

וקיימת 

גם בשבילך. 

 

בא לי כל מה שלא בא.

 

 חרא חרא חרא חרא על החיים המזויינים שלי.

 

 

 

 

 

לפני 4 חודשים. 15 במרץ 2021, 9:12

החלומות לא מרפים 

לא נותנים לה לנוח 

געגוע עיקש 

גורם לה לצרוח 

לבכות בדמעה חרישית 

די.

 

 

 

 

 

לפני 4 חודשים. 10 במרץ 2021, 2:19

בעולם כל כך לא סביר,

לא הגיוני,

כשהאמת והבדיה חד הם,

מי קבע שזה מוזר לאכול סוכריות גומי ב2:18 בבוקר?

 

גם ככה ארוחת בוקר היא הארוחה החשובה ביום,

לפחות היא עושה לי שמח :)

 

לפני 4 חודשים. 9 במרץ 2021, 2:58

מהלך למול מהלך 

סופה למול סופה 

נפש מול נפש 

סופרנובה שכולה חורבן 

האם תמיד ינצח הגרעין רעב החיים?

רק הזמן יודע 

והוא חתיכת חרא שומר סוד. 

אסור.להפסיק.לרוץ.

 אסור. 

אלוהי הברואות שלח לי שקט 

רק לרגע אחד.

 

 

שתזדיין האהבה.

 

עיניים טרוטות 

בשעות לא שעות,

קרועות לרווחה

משוועות להפוגה.

תסריטים על גבי תסריטים 

כאילו יצאו ממחוז התיאטראות העלובים 

הקהל כבר רווי אכזבות 

אבל השחקנים לא מודעים 

להיותם 

שחקנים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 5 חודשים. 25 בפבר׳ 2021, 5:15

יש דברים שצריכים לצאת לעולם 

צורמים ומזייפים 

וזוהרים באורם של חלומות ללא נוח

ומהפנטים בנוראיותם 

ובהווייתם 

וזהו.

*שום דבר לא נעלם, הכל פשוט משנה צורה.

*ד.לני.

 

**אפשר לצטט מישהי שציטטה מישהו אחר מבלי לצטט את המקור הראשוני?

לפני 5 חודשים. 21 בפבר׳ 2021, 2:47

האמת היא

שיש דברים שאסור לכתוב.

אסור לתעד.

אסור לחשוב.

 

לכי לאיבוד ילדה

הלילה מלא פינות מוארות

לקטי לך מי לילה בוערים

 לכי לך לאיבוד בנצנוצי פיות..

 

 

הראש מלא, והלב?