משאירה אותי קשור והולכת. יודע את מעשיך ברגע זה, חוכך ברגשותי אלי מעמד חדש. מפנים מעכל מסנן את שלל התחושות.
לא יכול שלא להעלות את המראה, מדמיין את הקולות, רעידות גופך.
מבין את שאמרת, מבין את מקומי.
משאירה אותי קשור והולכת. יודע את מעשיך ברגע זה, חוכך ברגשותי אלי מעמד חדש. מפנים מעכל מסנן את שלל התחושות.
לא יכול שלא להעלות את המראה, מדמיין את הקולות, רעידות גופך.
מבין את שאמרת, מבין את מקומי.
שרוע בסלון פשוט איברים, רפוי ונכון בו זמנית. והנה את עוברת ומיד מזדקר עבורך, ללא מילים את משנה מסלול הליכתך.
מעלי עומדת ועם רגלך מועכת את רכושך.
מביטה מטה מחייכת בסיפוק.
אי ידיעה וחוסר התמצאות בסביבה.
חושך עוטף ואינך בסביבה.
מוטל בין תשוקתי לך להבנה שאינך בנמצא.
אי הידיעה והמניעה מרצון כרוכים סביבי ואין מוצא.
סדרת מפצים אל תוך האין, רוחך המתירה מאד שורה.
סימולציה מוצלחת בקיעת חומר מתוך ריק גדול.
טבעת מתרחבת של הכנעה.
צף ומוצף תחת ידייך המובילות. ברצונך מקרבת ברצונך מרחיקה. מונעת תזוזה מאפשרת ציפה.
נוהגת בי ביד אמונה, תרתי משמע ומשמע.
נטרף ברצוני להרגיש את גופך בצמוד לשלי, מקבל בהכנעה, חלקית, את רצונך מאי נגיעה.
מקבל באהבה הענשה על חוצפה, מכיל אל תוכי ברצון כל גחמה.
להביט בעיניך במהלך הדקה.
תודה לך המלכה.
האם אהיה מספיק טוב עבורך? האם תרצי בי גם מחר? מחרתיים? האם אותיר בך חשק לעוד? האם יתכן שכל זה קורה?
מתי תוצאות?
כל רגעי העבר, הבדידות והכמיהה מתנקזים לרגע שקט אחד.
כאשר יושב לפניך, רועד כעלה ברוח אל מול קרבתך.
כל שרוצה שהרגע לא יחלוף.