לפני 9 שנים. 23 ביולי 2015 בשעה 8:22
הלכת.הלכת רק לקצת.
מרגישה את הצמא שלי אליך מיד כסגרת את הדלת אחריך.
אני חסרת מנוחה.כל תא בגופי קורא לך.רוצה אותך.זורקת את עצמי על המיטה.מלטפת את המתנה שהשארת.מחדירה אותה עמוק לתוכי.מפשקת את רגליי.ומתמסרת.מרגישה אותך בתוכי.לופתת אותך בכל כוחי.נוגעת בעצמי.ורוצה רק אותך.
מרגישה שאני בוערת מבפנים.כל כך הרבה רגשות מציפים אותי וזה מרגיש כל כך נכון ואמיתי.
רוצה לצלול איתך עד אינסוף
יש בי כל כך הרבה לתת לך.
מתהלכת עמוסה עם הרגש הזה. נופלת עוד רגע מכובד המשקל.
מחכה לפרוק את הכל בשבילך ואיתך.
ומחר אתה תבוא.
ואני אתן לך אותי.
אני שלך.
מוקדש לדונלד שמביא איתו את המחר בכל יום מחדש