סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני

לפני 8 שנים. 4 באפריל 2016 בשעה 11:59
לפני 8 שנים. 2 בדצמבר 2015 בשעה 12:58

They dance alone

 

לפני 9 שנים. 17 בנובמבר 2015 בשעה 14:57

 


אנשי הגשם מתכווצים במעיליהם
הם כבר למדו איך להצניע את עצמם
טיפות גדולות זולגות מכחול לילותיהם
טיפות גדולות זולגות על עלבונם.

את מרוחקת ואינך רואה אותם
הם מקבצים את חיוכייך בגניבה
ומבטך עוד לא פגש במבטם
עוד לא אמרת להם מילה טובה.

אם אהובייך יפקירוך
אם תחניק אותך בגידה
אם לשלום כבר איש אותך לא יברך -
אנשי הגשם יכתירוך
למלכתם היחידה
ויחלקו איתך את לחם צערך.

עודך חוגגת ואינך זקוקה להם
אנשי הגשם מביטים בך בחמלה
לו רק יכלו היו נותנים את חייהם
לשמור אותך מעוני או מחלה.

אנשי הגשם ממתינים לך בפינה
נאמנים כצל, סבלניים כזמן
וכל יום שעובר, כל חודש, כל שנה
לוקחים אותך לעבר מפתנם.

כשאוהבייך ישכחו
וכל כלבייך ינבחו
אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם.
והם ירימו את ראשך
ויאמצו את ייאושך
לחממך בפרורי אהבתם.

 

 

כתבה רחל שפירא

אבל זה מדוייק להפליא עבורכם. .

 

לפני 9 שנים. 9 באוקטובר 2015 בשעה 9:52

כל נגיעה היא שיעמום

וכל ראיה מכאיבה לי

..

לפני 9 שנים. 3 בספטמבר 2015 בשעה 14:48

אני מקנאה לקשרים הקבועים המוצהרים של זוגות כאן. 

זה החלום ושיברו.

 

לפני 9 שנים. 26 באוגוסט 2015 בשעה 7:58

אני קוראת את ה"נשלטות" פה..

כואב לי הלב על המין שלנו.

רובן נשמעות לי על סף חוסר שפיות.

גם אם הן לפני, אחרי, או במהלך קשר זה או אחר. עדיין חוסר השפיות שלהן צורמת לי.

עצוב .

ומה זה אומר עלי..

וזה מושך אתכם "שולטים"? המקום הזה שעל סף השגעון ?

....

לפני 9 שנים. 7 באוגוסט 2015 בשעה 18:00

אני זקוקה לשקט