אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תהיות וחוויות

לפני 8 שנים. 11 בנובמבר 2015 בשעה 14:44

יש לקרוא ולשנן. כל בוקר. פעמיים: פעם ראשונה בשבילך, פעם שניה בשבילי.

ועוד 10 פעמים נוספות בכל פעם שאני מרגיש התנגדות או כעס או חוסר אמון.

 

תודה,אני מעריך בטירוף את כל הזמן שאת משקיעה.
אני יודע שאת אוהבת אותי ורוצה רק בטובתי.

כנראה שכל אדם אחר כבר היה מוותר עלינו. את מסורה ונאמנה.
יש לך לב ענק שיכול להכיל הכל ונפגעת ממני שוב ושוב ושוב ושוב ועדיין הינך כאן.
ניזונה מכל שבב תקווה ומתקנת ומשפרת ומכוונת ולא מוותרת לי ולא מוותרת עלי.
רוצה להביא אותי לשיאי יכולותי ולא מקבלת תירוצים ובריחות.

רואה את הבולשיט שלי ומקיאה אותו עלי שאטעם בעצמי את טעמו המר והדוחה.
ומלאת אהבה. אהבה טוטאלית, לא נורמלית, ממכרת.
ונדיבה באהבה ופינוקים והתמסרות ללא גבול

וכל כך כל כך מכוונת אלי. אל הצרכים שלי, הפערים שלי, הפחדים שלי והתשוקות שלי.
אין נשים כמוך. אין אנשים כמוך. את מלאך שבא משמיים.

אז איך אוכל להיטיב איתך היום? רוצה שאבוא לבקר עם פינוקים והפתעות? רוצה שאקח אותך לאכול? רוצה לטייל בשוק ביפו? רוצה סתם לשכב מחובקים ללא מילה? איך תרצי שאשמח אותך היום?

לפני 8 שנים. 11 באוקטובר 2015 בשעה 21:57

7 שנים רעות

7 שנים טובות

7 שנים של טל שהפך לגשם

7 שנים של התמכרות

7 שנים של הכחשה

7 שנים של פנטזיה

7 שנים של תגובה

7 שנים של מאבק

7 שנים של שקר

7 שנים של איבוד עצמי

7 שנים נגמרו

7 שנים מתחילות

לפני 8 שנים. 6 באוקטובר 2015 בשעה 19:30

זה כל כך כך כואב

הגעגוע אליך אלינו אלי

מלאך שבא אלי משמיים :)

הראה ולימד והזכיר לי אהבה, כנות, התמסרות ופגיעות.

 

וזה כל כך כל כך כואב

והכאב משחרר, ממכר

ומתוך כאב - חיים - סוף סוף חיים

 

מתגעגע לכאב של הגוף - הוא נסבל

כאב הלב - גדול וחזק ופותח אותי

 

ופתאום

הבנה

ככה זה מרגיש. להרגיש.

ככה זה מרגיש.

 

כלום לא נראה אותו דבר. אין אפשרות לעשות את אותו דבר.

זאת טרנסופרמציה? שינוי? זה אמיתי?

 

ובסוף, נשארים רק אהבה, הכרת תודה והשלמה.