סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות

Make sure I savour all our future memories , timeless memories on a white page. Just for you and me, daddy.
לפני שבועיים. שבת, 4 בינואר 2020, בשעה 15:49

להיות קשורה, לא לראות כלום. לא לדעת מה עומד לקרות. להתחנן, לבקש, להיסחף. לחשוש. להילקח לקצה ולרחף. להעריץ. כזה.

אוף עם הגשם הזה...

סגור לתגובות.

לפני חודשיים. שבת, 16 בנובמבר 2019, בשעה 16:56

עמוק בפנים אני מרגישה שאני צריכה משהו מאד טוטאלי, מאד עוטף.

קיצוני שיגרום לי לשכוח את המציאות, לשכוח ממני ורק להתרכז במישהו אחר.

להרגיש הפסקה מהצורך להיות אני, מהדברים שחשוב לי לעשות להגשים, מוח מרגרינה שרק מציית.

ההיגיון אומר לי שזה נהדר בפנטזיות והאמון שהייתי רוצה לתת- אתה צריך להיות די מיוחד כדי להרגיש לי נכון.

כדי לתת לגבר לשלוט בי- אני באמת צריכה להעריץ ולהודות. אני לא עושה סטוצים, אני רוצה את אהבת חיי.

 

בניגוד לעבר, אני יודעת להקשיב, אני רואה הכל- לא את מה שהייתי רוצה לראות- הכל. לא רוצה לשנות אף אחד, לא רוצה לגרום לאף אחד להתבגר.

נכון לפעמים אני ילדה, אבל לפעמים אני כל כך בוגרת ורואה הכל.

ולצערי לרוב אני רואה - פחד מזוגיות, אני רואה פחד ממחוייבות, 

ואני יודעת מה אני רוצה.

אני רוצה את הביחד, בלי משחקים, פשוט ועוטף.

ובאתר של אנשים שנרתעים מקונפורמיסטיות ומסגרות אני מרגישה לעיתים נטע זר.

כנראה שאני סוג חננה עם טוויסט?

 

כשאני עוצמת את העיניים אני מרגישה את זה, יכולה להריח את זה, לנשום את זה, להרגיש את הלמטה, את השקט.

את הלהיות שייכת. 

לפעמים אני בהדחקה ולפעמים אני מלאה בפנטזיות, לרוב זה תלוי בגבר הנמצא בחיי באותו הרגע.

מעולם לא הייתי מסוגלת לפנטז על פנטזיות, אני צריכה לפנטז על גבר מוחשי, ככה אני.

כרגע הנשמה שלי זועקת, ולא לסתם, למשהו מאד טוטאלי, שיהיה איתי בכל רגע של היום.

חסרת שקט.

 

 

לפני 3 חודשים. שלישי, 1 באוקטובר 2019, בשעה 14:51

ראיתי הרגע סצנה שאיפשרה לי להגיע לתובנה חדשה ומשמעותית

כתוצאה מסרט טפשי- 

סצנה בין ג'וליאן מור לכוכב הסרט שעוסקת בזה שהוא מכור לפורנו ולא נהנה מסקס. 

היא מסבירה לו שהוא לא נהנה מסקס כמו שהוא נהנה מפורנו כי הסקס שלו הוא חד צדדי.

הוא מרוכז בהנאה שלו ולא רואה את הפרטנרית, גם אם הוא מנסה.

כי הוא לא רואה את הנשמה שלה.

זה אמור להיות אקט הדדי, שהוא יטבע בה והיא תטבע בו.

תמיד חדירה הייתה ביג דיל בשבילי. ואני כן חושבת שכל אדם שחודר אלי משאיר משהו ממנו בי.

זה גרם לי לחשוב ולהגיע להחלטות שנה חדשה:

 

1. אני לא רוצה להיות לעולם שוב בסקס בו הנשמה שלי לא מעורבת בסקס וכך גם הנשמה של הפרטנר שלי .

2. אתחיל להתייחס ליוני שלי באהבה ולהעריך אותה, ואתן לחדור אליה רק למי שבאמת אכפת ממנה.

3. אם אמצא את עצמי באינטימיות שהיא לא כזו - אוהב את עצמי מספיק כדי לשקף את המצב ולשאוף לאינטימיות שנכונה לי.

 

 

הסבר מהו יוני- במסורת הטנטרית היוני הוא מקור החיים והוא שם נוסף לאיברי מין ורבייה נשיים. לעיתים משמש יוני כיצוג של האנרגיה הנשית בעולם, הכוח היוצר והבונה, השאקטי והדווי. הוא מייצג את המהות הנשית.

הבטחות שנה חדשה - להתייחס ליוני שלי באהבה. ולתת להיכנס אליה רק לגבר שאני רואה את הנשמה שלו. 

 

לפני 3 חודשים. שני, 30 בספטמבר 2019, בשעה 12:28

פעם הייתי נשלטת טוטאלית, חשתי כמיהה עזה לגבר שיהיה המלך שלי, שאדע שהוא שומר עלי.

הייתי רומנטית, האמנתי באהבה והאמנתי בהתמסרות ובנשמות שמשלימות אחת את השניה.

כשיצא לי לחוות את זה זה היה עוצמתי ברמות שהנשמה שלי רעדה.

הערצתי, הרגשתי בטוחה.

זו הייתה המהות שלי.

רומנטית, מעריצה.

איבדתי את זה.

 

החוויה הראשונה שלנו הרבה פעמים מעצבת אותנו,

ושלי הייתה כזו לפני 16 שנה, עם בחור שהערצתי, מהרגע הראשון הוא הרגיש לי כמו בית.

הכרנו במקסיקו, הוא בריטי, היה צעיר ממני בשנתיים. היה לנו סיפור אהבה של שנה. במקסיקו, בארץ ובשלט רחוק.

החצי השני, הדומיננטי והמשלים שלי,

מבלי לחשוב פעמיים הייתי עוזבת הכל בשבילו.

דוחה את הלימודים לתואר הראשון.

עוזבת את הארץ, המשפחה שלי. הייתי מאוהבת. התאהבתי ממבט ראשון. אבל, היינו צעירים מדי וזה לא קרה.

 

מאז הזהות שלי נקבעה דרך אהבה כזו, התמסרות, נשלטות מתוך אהבה עוד לפני שידעתי מה זו שליטה.

תמיד דיברתי עליו עם עיניים נוצצות וציפיתי להרגיש ככה שוב, הוא היה מקור ההשוואה שלי. קשה להתחרות עם זה.

 

מה שלקחתי מהסיפור הזה לזהות הרגשית שלי הוא -

שאני מאפשרת לעצמי להתאהב כשאני מרגישה שזה הדדי, כשאני עם גבר "פתוח רגשית" שמראה לי שאני מיוחדת. הדלק שלי היה להרגיש מיוחדת.

חד פעמית. כי ככה הרגשתי איתו וזה הפך לצורה בה אני מפרשת איך אהבה נכונה לי.

16 שנה קישרתי אהבה ללהרגיש מיוחדת וחד פעמית בתוך חיבור מיידי ואינסטינקטיבי ופסלתי כל מה שלא היה נראה ככה.

הצהרתי בבטחון שאני מתאהבת כשזה חיבור מיידי, כאילו הכרנו כל החיים, שיחות עומק, התלהבות. 

איתו זה היה ככה, זה היה נכון, מיוחד ועוצמתי. והנה הייתה לי אהבה כמו בסרטים. חיפשתי להרגיש ככה והאמנתי שארגיש ככה.

חשבתי שהיינו צעירים מדי (וחיינו בארצות אחרות). ולכן זה לא הלך.

הוא מהצד שלו עם כל מיני רמיזות, גרם לי להרגיש שכל השנים הוא חושב עלי ושאני הייתי החצי השני שלו מגילגול אחר. היינו בקשר אפלטוני כל השנים

קשר של אהבה לא ממומשת. הוא היה בזוגיות אחרת, והיינו מן חיבור של פנטזיה, In another lifetime. 

האמנתי כל השנים שהוא היה החצי השני שלי אבל הכרנו צעירים מדי, ויום אחד יגיע מישהו שאיתו יהיה לי חיבור דומה עוצמתי לא פחות.

זה היה המקור השוואה שלי לרגש שעיצב אותי - האמנתי שאכיר מישהו חדש שאיתו זה יהיה ככה.

 

בתחילת השנה כשהוא התחיל גירושין

ניסינו שוב, האהבה הראשונה שלי מלפני 16 שנה ואני, ואז - גיליתי שהכל היה שקר.

היה לי עסק עם Player וזה התברר כשהכל נעשה אמיתי מדי ועמדתי לעבור אליו לאנגליה, הוא נבהל וזה מה שהוא אמר על מה שהייתי בעבורו כל אותן השנים.

ציטוט: "הרגשתי מה את רוצה לשמוע ואמרתי לך את זה לאורך כל השנים כי עשה לי טוב לאגו שאת מאוהבת בי, אף פעם לא הייתי באמת אמיתי איתך". (כמובן במבטא בריטי הורס).

זה בסדר שהוא נבהל, וזה בסדר שזה נגמר, אין לי כעס עליו על זה, ניסינו.

אבל, פאקינג שיט,

ההבנה שכל ההגדרות שלי לעצמי ולאהבה נבנו על צומי של גבר נרקסיסט שיודע לשחק בצורה מרשימה - מטלטלת.

מאז אני מנסה להבין מה אמיתי או מי אני היום ומה נכון עבורי. לבנות מחדש את כל הזהות הרומנטית שלי על משהו אמיתי.

 

ומחינת השליטה -  הצרה היא שהקשר בינינו השנה גם נבנה על שליטה, וכמובן שזה היה מבחינתי היה הכי אמיתי ,

התמסרתי אליו כמו שמעולם לא התמסרתי. כי זה הוא ואהבתי אותו כל חיי. באהבה הכי קיטצ'ית, לא ממומשת ורומנטית שיש.

הרי הנה אני עדיין בראש שלו אחרי 16 שנה, הוא חיפש אותי. והכרנו לפני 16 שנה כששנינו לא ידענו שאנחנו סאבית ואדון. 

מה הסיכוי שזוג ישאר בקשר אחרי 16 שנה ושניהם גם מתאימים מהבחינה הזו. בראש הרומנטי התמים שלי זה חומר חזק.

אז כרגע לצערי אני גם מקשרת התמסרות אליו ומה שהיה לי איתו השנה. ומנסה להוציא מהראש את הרגע שעמדנו במטרו בפריז ואני נצמדת לחזה שלו,

עוצמת עיניים ורק הוא מחזיק אותי מליפול ואנחנו מסתכלים אחד לשניה בעיניים. כשהיינו במועדון בדסמ בפריז והייתי באותו הרגע כולי רק בשבילו וראיתי רק אותו.

עכשיו אני צריכה גם להפסיק לקשר שליטה אליו. הדחקתי את זה אבל אני יודעת שאני כרגע אטומה רגשית וצינית. מה שלא הייתי מעולם.

 

אז עברה חצי שנה מאז ואני עומדת כאן

מודעות מצד אחד

אני של היום מודעת. אני של היום עברה סדנאות.

אני של היום מודעת לזה שרגש הוא מניפולציה שמגיעה ממחשבות. והרגש הראשוני הזה לא בהכרח טוב לנו או אמיתי.

אני מודעת לכך שהרגש צץ כשהאדם מולנו נראה לנו מתאים לרשימות שלנו, וזה לא בהכרח באמת האדם שמולנו.

אנחנו גורמים לעצמנו להרגיש, לא בהכרח מושא הרגש שלנו.

שעלי לבחור אדם שיתאים לי כי הוא טוב לי והרגש יגיע אחר כך ממקום אמיתי.

ואני מודעת לכך שיתכן שהרצון להרגיש מיוחדת וחד פעמית כמו בספרים ובסרטים שמאכילים אותנו הוא אשליה- ורשימות לפיהן אנחנו חיים.

אני יודעת את זה בהגיון.

 

אבל איך משחררים עכשיו את ההגנות

אחלה הגיון שבעולם אבל לא ברור לי איך לשחרר את הפגיעה, את המעצור שיש על הלב שלי מאז שניתקתי קשר איתו, כבר חצי שנה. 

איך להוציא מהראש שלי את הבגידה,

את החוסר אמון בעצמי וביכולתי שלי להבחין מתי החיבור אמיתי ומתי יש לי עסק עם מישהו שיודע להגיד לי את מה שאני רוצה לשמוע?

לפני חצי שנה התמסרתי אליו כמו שלא התמסרתי לאף אחד, הייתי אני במקסימום וזה נגמר בהתפכחות. הנשלטת הכי טוטאלית שלי, הסתובבתי ברקיע.

והנפילה הייתה חדה, איך אני משחררת את ההגנות ששמתי על הלב שלי?

ההיגיון שלי מאד מודע למה אני עושה. וההגיון שלי לא רוצה להיות עם חומות. ההגיון שלי רוצה להרגיש, להתרגש.

ההגיון שלי לא רוצה לקשר שליטה אליו ואל הרגע הקצר בו הרגשתי מאושרת ומגשימה את יעודי ואז נבגדת.

רוצה לשחרר את חומות ההגנה על הלב שלי ולהרגיש מחדש.

 

אני יודעת שעלי לשחרר את ההתניות ששמתי 16 שנה סביב מהי אהבה ומה נכון לי

ולשחרר את הרשימות ולהתחיל מחדש. 

בשנות העשרים שלי חשבתי שאני מהנשים האלו שמתאהבות פעם אחת בחיים אחריו הייתה מאוהבת פעם אחת נוספת ועוצמתית שהתחילה בבום בדיוק כמו איתו,

עם מוטיב ה"יש לנו אהבה מיוחדת".

הייתי רואה פרק בסדרה על זוג שחידש את האהבת אמת שיש לו אחרי 60 שנה ונזכרת בו בחיוך נוסטלגי. במשך השנים כל מה שלא הרגיש ככה לא נכנס לפנתיאון הAria מאוהבת אלא נתפס כגרסה חיוורת יותר לאהבה אצלי. שאני לא מתאהבת בקלות. אז מדובר כאן בלשחרר זהות שלמה. זה די הלם להבין שכל מה שחשבת על עצמך ועל אהבה זה - רשימות.

 

אני יודעת שאני נבנית מחדש, כבר לא רומנטית ומתמסרת כבעבר אלא מפוקחת יותר.

כיום יודעת שפנטזיות לצד, ואין אף גבר שיוכל "לסדר" לי את החיים, אני צריכה להיות חזקה ו"להיאבק" על החיים של ועל האושר שלי בפני עצמי.

כשיגיע גבר, כנראה אחרי שאחלים מהבגידה הזו בלב שלי הוא ימצא אמזונה עם זהות חדשה. 

 

נוסעת לתאילנד בעוד כמה ימים ואני אעבוד שם על לחוש שמחה ולהתחבר לרגשות שלי מחדש. ריפוי.

לפני 4 חודשים. שבת, 31 באוגוסט 2019, בשעה 21:46

לפעמים כשאני לחוצה, כשאני עמוסה, כשעובר עלי שבוע קשה

אני ממש צריכה כאב, אני צריכה להיות על ברכיים חזקות,

לבכות, להוציא הכל לתוך ידיים חזקות וחיבוק.

אני צריכה את זה אז ממש עוטף, חזק, קשה, כואב, מכניע.

לדעת שלרגע אין לי שום אחריות, אני שייכת, מוגנת. נלקחת.

 

חלשה, כאובה, עטופה, 

ברוטאליות, כוח, עוצמה, פחד מהול עם התמסרות

להרגיש שגבר משתלט עלי, לוקח

כך שארגיש בטוחה, יש מי ששומר עלי.

 

בהזדמנות כזו קשה לי לשחרר, קשה לי לבכות,

קשה לי להרגיש שקשה לי.

אני צריכה שתזהה את זה ותבוא ותפרק אותי לרסיסים,

כך שאבכה, אאבק לתוך החיבוק שלך כדי לנסות להשתחרר

ולהבין שאני לא יכולה - רק בשביל להרגיש כמה אני קטנה חלשה ומוגנת.

הכי חייתי, הכי ברוטאלי, הכי שליטה, הכי מפורקת.

לפני 5 חודשים. חמישי, 1 באוגוסט 2019, בשעה 21:03

דאדי,

כשתראה אותי במרכז תהיה גאה,

כשתראה אותי אסרטיבית ובשליטה תהיה גאה,

היום אני מבינה שאני כבר לא צריכה לעשות דברים בשבילך, אני צריכה לעשות דברים בשבילי

בעבר אמרתי שאני צריכה מסגרת, אני לא באמת צריכה, אני המסגרת של עצמי.

בעבר אמרתי שאני צריכה לחשוש ממך קצת, אני לא צריכה. אני רוצה.

אני צריכה לעשות את כל הדברים האלו בשבילי.

 

נכון, אם כן תעשה, זה ירגש אותי, ואני אאפשר לך לעשות אותי הכי ילדה, ילדה וקטנה ועדינה וחלשה,

כי כשאנחנו מרגישים משהו - זה בעצם אנחנו מאפשרים לאחר להגיע אלינו , מאפשרים לו לתת לנו להרגיש.

אז אני אעביר לך את השליטה דאדי,

ואהיה הכי ילדה שלך, אבל אתה יודע דאדי?

אני צריכה קודם כל, להיאבק בשבילי, ליצור את החיים שאני רוצה,

אבל כן אתה צודק, זה נכון, כשאתה מעניש אותי, זה מרטיב אותי.

אז, דאדי, בבקשה תעניש אותי, ובבקשה תשים לי מסגרת, לא בגלל שאני צריכה, בגלל שאני רוצה.

 

דאדי, תיתן לי כנפיים לעוף תחת עיניך הפקוחה, תאפשר לי להיות האני הכי עוצמתית שלי,

אבל כשאתה מחליט, ושזה יהיה באמת, אל תעשה את זה בשבילי,

כשאתה מחליט תקפל אותי תחתיך, תגרום לי להרגיש קטנה, חלשה, חסרת אונים ומוגנת כמו שאתה יודע דאדי.

לא בגלל שאני צריכה את זה, אלא כי אני רוצה.

כי זה עושה אותי רטובה דאדי.

 

דאדי בראש שלי, אתה נותן לי כנפיים וסוגר עלי את הכלוב בו זמנית, גם בראש שלך?

*נכתב לדאדי דמיוני הנמצא בראש שלי:-)

 

לפני 5 חודשים. שלישי, 30 ביולי 2019, בשעה 00:45

היא חוזרת מהעבודה, יום ארוך. יום מלא משימות, הפגנות כוח, להיות אסרטיבית. 

היא עייפה, ממש רוצה פשוט להיכנס לאמבטיה לטבול ולעצום עיניים עם כוס יין לבן קרה ומוסיקה.

אבל היא יודעת שהיא לא יכולה, יש לה משימות.

ממלאה גיגית מים ומניחה אותה למרגלות הספה, מכניסה דגים ותפוחי אדמה לתנור, מכינה את השולחן.

מסתכלת על השעון, על המחוגים המתקרבים לשעה, הלב שלה דופק מהר.

היא נכנסת להתקלח, לשטוף מעליה את היום הארוך, להכין את עצמה בשבילו.

מפעילה מוסיקה קצבית כדי לנער את העייפות, מסדרת שערה, מתאפרת בקפידה.

מסדרת את השולחן יפה, מדליקה נרות ומחשיכה את התאורה.

נותנת לעצמה להירגע ולקלף את קליפותיה והגנותיה.

ההתרגשות לקראת בואו ודפיקות הלב מתחילות לתת את אותותיהן עליה, היא מרגישה את המחשבות מתחילות לעזוב את המיינד,

היא נרגעת,

כורעת ליד הדלת ועוצמת עיניים בכניעה וציפייה וממתינה.

לאחר זמן מה הדלת נפתחת והוא נכנס.

עוצר מולה, היא אינה מעזה להרים ראשה אליו או לומר מילה, עומד בשתיקה ומביט בה.

היא מקווה שהשולחן מסודר לשביעות רצונו והוא מרוצה ממנה

היא מורידה את נעליו ומצמידה ראשה לרגליו ומתמסרת להרגשה של להיות לרגליו.

מנשקת רגליו ונשכבת על הרצפה, ראשה ריק ורגוע והוא מעביר רגליו על גופה ומביט בה. כך היא מתרפקת לרגליו ומתמכרת להרגשה 

מרגישה כה רגועה.

הוא שם רצועה לצווארה ומוביל אותה לכיוון הסלון, מתיישב על הספה.

ממתין.

היא מתיישבת על 2 ומרימה רגלו בעדינות ומכניסה אותה למים, טובלת, ומסבנת נהנית לשרת אותו.

מעבירה ידיה על רגליו. והוא משחק בה עם רגליו ומרטיב אותה, כשהוא מיצה את המשחק הוא מתרומם ומוביל אותה מהרצועה לכיוון המטבח. הם עוברים לשולחן שהיא ערכה.

הוא יושב ואוכל והיא על הרצפה למרגלותיו, הוא אוכל בעצמו ומאכיל אותה הישר מידיו. 

וכך ארוחת הערב עוברת בנעימים כשהיא מתחככת ברגליו מדי פעם בעדינות ומסניפה את הריחות שלו והאנרגיה שביניהם וההרגשה של להיות לרגליו ולהרגיש את הליטופים שלו על גופה, עורפה וראשה.

בתום הארוחה הוא מתרווח מול הטלוויזיה והיא מפנה.

היא מסיימת וממתינה על 6 על השטיח בסלון בנימוס עד שהוא מסיים לראות את החדשות.

הוא קם מהספה, מתכופף לידה, מכסה עיניה עם כיסוי, מרים אותה בזרועותיו ונושא אותה למיטתם.

במיטתם הוא פרוע, כוחני, דורש מחשבתה מטיילת, ראשה ריק, היא מרגישה שייכת, נלקחת.

לאחר מכן היא נרדמת קשורה למיטה, חבוקה בזרועותיו. בטוחה. כמו כל לילה, ישנה, קשורה למיטתו. 

 

לפני 5 חודשים. שבת, 27 ביולי 2019, בשעה 11:38

אני רואה אותך בראש שלי,

האיש שאני עדיין לא שייכת לו.

 

אני יודעת איך ארגיש כלפיך

עונשים כבודם במקומם מונח,

אבל אתה תדע שאמנם פחד מכאב, עונשים או מניעה מדברים שעושים לי טוב יגרמו לי לציית,

אבל הדרך היעילה ביותר לכבוש את הלב שלי ולגרום לי לרצות לציית לאורך זמן ולכבוש את הלב שלי היא פשוט - נשיקה

להרים אותי בזרועותיך, לשכב מעלי במיטה ולנשק אותי חסרת אונים עד שאשכח מי אני ואיך קוראים לי ורק המילה שפחה תמצא בראשי,

לקשור אותי, ולהוריד אותי כל כך נמוך, שלא אדע איפה אני נמצאת, ורטיגו משלי.

 

אין דבר שיגרום לי לאבד את הראש ולהיות כמו ילדה בת 16, תמימה, צייתנית ומרוגשת כמו ההרגשה הזו,

להתמלא מריגוש מההערכה כלפיך,

להרגיש מוגנת, שייכת.

זה מה שיגרום לי לחשוב עליך ולהתרגש. להתחנן.

להעריך את זה שאתה דואג לי, עושה לי סדר,

עושה אותי טובה יותר, נותן לי מסגרת.

 

לחשוב על כל הפעמים שתגרום לליבי להחמיץ פעימה.

כל הפעמים שארגיש אסירת תודה,

כל הפעמים שאהיה מופתעת ולא אדע מה עומד לקרות

כל הפעמים שתעשה לי סדר, תהיה לי בית וחזה רחב להתחפר בו.

כל הפעמים שתרגיע את דמעותי ותחבק חזק והפעמים שאני אהיה שם בשבילך.

לפני 6 חודשים. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 11:56

אתה נהנה לתוות את הקורים שלך סביבי,

אני לא נכנעת מהר כבעבר. 

אתה נהנה להפוך שיחה שיגרתית לפתאום מרגשת.

אתה נהנה מהצייד, מהכיבוש.

כבשת אותי בעבר והייתי אז הכי שלך, אך עבר זמן רב מאז.

אתה מכיר אותי, את חולשות שלי.

אתה מאד מנוסה, כבר מכיר אותי ויודע איזה מילים ישאירו אותי ללא אוויר.

שנינו לא מוכנים לזה עדיין,

אבל נהנים מהמשחק הזה של הצייד והניצודה.

 

משחקים במילים,

קדימה אחורה, אחורה קדימה.

אתה חכם ולמדת כבר איך להפעיל אותי.

אתה לוקח את הצרכים שלי, את החולשות שלי וחופר בהן,

בונה בי צורך.

מי יודע לאן זה יוביל, או נטו ישאר באוויר.

אך ללא ספק לך יש צורך לכבוש ולי יש צורך להרגיש כיצד גבר מכניע אותי. וכרגע אנחנו משחקים.

המילים שלך ללא ספק נכנסות לי מתחת לעור.

מי יודע לאן זה יגיע או שאולי - לא יגיע.

אבל כרגע, המשחק המנטאלי הזה איתך עושה לי טוב.

לפני 6 חודשים. שבת, 13 ביולי 2019, בשעה 11:17

2018 הייתה השנה בה הגעתי לתחתית,

לפעמים אתה צריך להיהרס כדי להיבנות מחדש.

הייתי מלאת פחדים, הרגלים ותפקדתי על אוטומט.

לא ידעתי איך לעכל את השליטה,

את הצרכים המנוגדים שלי, את הצורך הרגשי מיני לעומת הצורך בתקשורת פתוחה וכנה ולהגיד גם אני כאן.

כמעט הפכתי לאמא, זה שינה הכל, שינה אותי.

למדתי שאני מכאיבה לעצמי עם השאפתנות שלי, בגלל הרצון להגשים את כל החלומות שלי אני לא רואה את הטוב שיש לי בהווה.

 

למדתי שכשאני מפחדת לבטא פחד במילים, אני נותנת לו כוח ומזינה אותו.

למדתי שמילים הן אהבה, אם אני אוהבת אדם ואת הקשר איתו אז הביקורת הבונה שלי כלפיו היא אהבה ולהגיד אכפת לי ואני רוצה לשאוף לתקשורת בונה.

למדתי שאם אדם נותן לי מילים שכואבות או קשות לעיכול אני צריכה לפעול כך,

א. אני צריכה תמיד לסנן את הטון דיבור ולהקשיב רק למילים.

ב. לבדוק האם יש צדק בדבריו ואני צריכה לעשות שינוי.

ג. אם אני יודעת שזה לא נכון למה המילים כואבות לי.

ד. לעולם לא להגיב ממקום של פגיעה, תמיד להקשיב ולהגיד שמעתי אני מעוניינת להגיב כשארגע ונדבר על זה אחר כך.

 

למדתי לסלוח לעצמי, לאהוב ולחבק את העבר שלי ולדעת שתמיד פעלתי בצורה הנכונה ביותר בשבילי.

לא להחמיר עם עצמי.

לבטוח בעצמי.

לאהוב את עצמי ללא תנאים. 

עשיתי שתי סדנאות שבנו לי חוסן, מהות ומקור, הן הוציאו אותי מהאוטומט בו חייתי. בנו לי חוזק.

כל כך ממליצה, ממשיכה בקרוב בתהליך ומאד מודה על כך.