צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרכות שבעוצמה

אוחז בך בחוזקה ועם זאת רכות נעימה עוטפת את גופי, את שותקת,נושמת,צועקת,כואבת ו מתענגת .את מביטה בי בעיניים נוצצות מבקשת עוד קצת ,עוד טיפה ,אל תרפה אני שלך , שותק,מתנשף,מצמיד שפתיים לצווארך את רועדת נמסה לתוכי ונעלמת .
שקט,אני,את והחושך ועם זאת רכות נעימה עוטפת את גופי
ואותך ........
לפני 3 שנים. 16 באפריל 2021 בשעה 13:55

לדאוג לך זה לדאוג לי 

לתת לך מקום זה להכיל את עצמי 

לחבק אותך זה מחזק אותי .

לטעום אותך זה ממכר ,לשלוט בך זה מחבר .

לקחת את מה שנתת ולתת את מה שנלקח.

לעטוף את גופך ביצרים שלי ולראות את עינייך אומרות 

תודה 

.להצליף את גופך ולחבר את הנשמה ,

להכאיב לשפתייך ולהוציא ממך מילות אהבה .

לנשוך את שדייך וללטף את פנייך האומרות לי תודה .

לחדור לגופך ולחטוף את נפשך .

שליטה של מעלה ומתנה של מטה ממך אליי.

רק הזמן הוא לא נכון, רק הזמן שולט בכל,

והזמן שלנו פשוט לא יכול .

לפני 3 שנים. 23 בינואר 2021 בשעה 11:27

עם עיניים רעבות אמרת לי בינך לביני יש משהו מיוחד,שחבל שהכל זה עניין של טיימינג בחיים ,אני רק חייכתי ועיניי חלפו על כל גופך ולפתע התקרבת ולחשת לי "בא לי שתחליט עליי הכל ".

לו רק ידעת מי אני ...

לפני 3 שנים. 5 באוקטובר 2020 בשעה 9:39

כשהכל שקט מסביב , הרחובות ריקים , מועדונים ופאבים אפלוליים סגרו את שעריהם, עדיין אם תסתובבו בשקט תוכלו לראות אותם עם עיניים נוצצות ומבט רעב .

ליצרים שלנו אין מקום לצאת החוצה הם נצורים בנו וחופרים את עצמם בתוכנו , אנחנו נלחמים אבל רוצים להכנע .

ואת היחידה שהבינה איך להשתיק את הסערה ואת האש שבתוכי , 

את כבר לא פה מזמן , כי את נכנעת ונתת לשקט לקחת אותך רחוק אומרים למקום יותר טוב .

אני לא מאמין כי המקום הכי טוב היה לידי ...

סגר הלב והרחוב , סגר הנפש והצורך בך ...

 

לפני 3 שנים. 5 בספטמבר 2020 בשעה 9:39

מילים חודרות כמו סכין בבשר ,

מפלחות,מפרקות,מנסרות את נימי נשמתך .

מרימות את הנפש וממלאות את לבך באושר 

ברגע אחר מערבלות את נשמתך למעמקי השחור.

מעלות חיוך ומורידות דמעה באותה  מהירות,

מילים נאמרות ללא מחשבה  , אבל פוצעות ללא הבחנה .

מילים שלי נועדו לרומם את יופייך ,לחבק את נפשך,לעטוף את לבך .

מילות בלחש נאמרות כדי למגן את כולך ממילים אויבות .

והמילה שיוצאת משפתיי נועדה להדליק את הניצוץ שבעינייך .

 

 

לפני 3 שנים. 28 באוגוסט 2020 בשעה 14:11

כמה שהמילים האלה דומות 

הם נוצרות בתוכן המון אחריות ,להאכיל את הקרובים לך ,אהובים,מכרים ,זרים . האוכל צריך להיות טעים ,מזין ,מנחם,מספק ,זמין ועם תיבול במידה הנכונה ובעיקר משרה על הסועד תחושת נוחות .

להכיל זה לקחת עליך את מה שמסרו לך ,זה לשמור על המוסר/ת, להגן ,לתמוך פיזית ונפשית .

להבין את הצרכים ולעטוף הכל בהבנה ,אהבה ,.

וזו בשבילי הרגשה עילאית של ריחוף ועוצמה ,צד אחד נהנה לקחת ולקבל את שניתן וצד שני נהנה מההתמסרות והעברת האחריות .

מכילם ומאכילים את נפשנו ואת גופינו .

 

בתיאבון

 

לפני 3 שנים. 2 באוגוסט 2020 בשעה 12:10

לא ימין לא שמאל ..

רק ישר בדרך שאומר ,

רק במבט עיניים שלי

תתהלכי בתהלוכת יחיד ,

שם במקום ההוא תצעקי ,תצרחי ,את אשר חרטתי בליבך,נשמתך,נפשך .

אני אאסוף אותך אליי ,ארפא ואחבק 

וכשאסיים להכיל אותך ,אביט בך מעט ,

נחה על ברכיי ,דומעת דמעה של שלווה ,

ברגע הזה בדיוק ,אדע אותך ,את גופך ונפשך .

ולי תהיי .שייכת ....

לפני 4 שנים. 21 בדצמבר 2019 בשעה 9:56

כשאני מבשל אני נכנס למצב שליטה טוטאלי,

אני חד כמו תער שנפתח הרגע ,שם לב לפרטים הכי קטנים ,חש הכל ,מריח הכל .

נכנסת לחלל ביקשת מנה וכמו חרב הרגשתי את מבטך לא מפסיק לעקוב אחרי התנועות שלי  , בחנת כל איבר מלמעלה למטה ,חייכת לעצמך ולא ראית שאני מבחין בנשיכות הקטנות של שפתייך ,

ואז הפתעתי אותך ובלי להודיע  הושטתי את היד לשפתייך והאכלתי אותך ,התמסרת ברגע ואנחת הנאה יצא מפיך  ,עצמת עיניים ושתקת כשפקחת אותם כבר לא הייתי ,

למחרת חזרת אלא שהפעם הורדת את הראש שלא אראה את מבטך ,התקרבת אליי בהססנות מהולה בפחד ושאלת את שמי ,חייכתי לך וניהלנו שיחה של כמעט שעה ,את רצית לאכול אני רוצה להאכיל אבל החיים חזקים מאתנו .

זמן אחר ,מצב אחר , לך תדע ...

נשואים#בדסם#לא תמיד קל 

.בתיאבון .

לפני 4 שנים. 4 ביוני 2019 בשעה 9:01

בנסיון ללכת ,לשכוח ,לנסות להסתיר

מתרחק ,שותק,עוצם עיניים ..

אתה יכול ,זה יעבור ,אתה חייב להפסיק .

יום ועוד יום ושבוע וחודש..

מבט אחד וזהו ,הכל נדלק מחדש כמו חיה צמאה לטרף..

מבט אחד שלה והחיה שבך התעוררה ,הרצון

לטרוף,ללכוד,להחזיק אותה קרוב קרוב שלא תזוז

שתצמיד עצמה אליי ותתמסר גוף ונפש..

אתה יכול ,אתה חייב להפסיק ..

אתה לא , זה אתה .....

 

לפני 5 שנים. 12 בינואר 2019 בשעה 10:13

 מרגיש חי ברגע שאת זקוקה לי 

מרגיש חי כשאת נצמדת אליי ולא אומרת דבר 

מחכה ליד שלי שתחלוף על כל גופך , ממתינה לה שתמעך את גופך, לבך , נפשך.

מרגיש חי כשאחרי כל הרעש את מנשקת , אוחזת בלי לעזוב .

הרבה זמן לא הרגשתי חי ...

לפני 5 שנים. 27 בדצמבר 2018 בשעה 16:21

בגשם הכל נשטף ....

אצלי הוא מעיר את החלקים 

האפלים  שרוצים אותך צמודה 

קרובה מספיק שאגן עלייך

מהטיפות הקורעות את עורך ,נפשך.

להגן עלייך מקור ורוח להגן עלייך 

כדי לשמור על עצמי .....