הבלוג שלי

אל תענו זו שאלה רטורית חיחי

אבל אתן דוגמה למי שלא יודע באמת.

זה לעבוד באמצע הלילה במיני סופר ולראות את אחד האלכוהוליסט המכוער נכנס פנימה וכרגיל רוצה שאביא לו בירות וארשום עליו.

אני אומר לו אין לי בעיה לתת לך או לרשום לך אבל אסור בשעות האלה למכור בירות עד השעה 6 בבוקר, זה לא חוקי.

הוא מתעקש ואני מתעקש ואז הוא חופר, אני מתחיל לפתח איתו שיחות רק בשביל לעכב אותו וכשהוא מתעקש אני אומר לו עוד קצת, עוד חצי שעה ואז עוד שעה.

בחלק מהלילות ייבשתי אותו במקום שלוש שעות, נתתי לו כיסא כי תירץ שכואב לו הרגליים.

תירץ הרבה דברים, מזה שאחותו נפטרה ועד זה שהוא נפל במקלחת וכולו עם דם באף.

אני כנראה חסר רגש אבל אני לא מוכן להיות מושפע ממניפולציות רגשיות כל עוד אין לי אינטרס מזה.

אמרתי לה שיהיה לה שבוע טוב ולעומת זאת היא החזירה לי יום טוב, אני תוהה מה יהיה עם שאר השבוע שלי אז כדאי שאנצל את היום הזה כמו שצריך.

אבל מה אפשר לעשות בראשון חג? איפה חוגגים ואת מי מוצאים?

מקווה רק שזה יניב תוצאות טובות בסוף

הייתה תקופה שהייתי קורא ספרי בלשות ומתח ולפעמים נכנס באמת לשיא.

עד שיום אחד הפסקתי.

לאחרונה פתחתי סתם ספר ואחרי משפט אחד השתעממתי והתחרטתי אז סגרתי את הספר, מיד אחרי זה עברתי למחשב שלי, נכנסתי לכל מיני אתרים בהם אנשים הפיצו קוד בגיטהאב, בשפת סי שארפ ופשוט החמאתי להם על הצורת כתיבה וארכיטקטורת הקוד שלהם.

כתיבה זה דבר יפה :)

שעה אני מנסה לקלוע חישוק קטן למטרה ולא מצליח ומתחיל להתעצבן מזה אבל לא מוותר.

היא פתאום מושיטה את הרגל שלה ומעבירה אותה על הרגל שלי ברכות וחושניות, אני תוך שניה תופס את הרגל שלה ומעיף אותה ממני ומסמן לה עם האצבע שלא תעשה את זה ואז תופס בחוזקה מרוב עצבים עם היד השניה דשא סינטטי של עציץ קטן לא טבעי וממשיך עם החישוק עד שאקלע למטרה.

הזדקנתי ואני מותש מזה😮‍💨

 אני לתמימותי נכנס לטלגרם וחוטף התראות

"מוכנה בחדר לבד"

מעלה לסטורי תמונות טיזינג עם הגוף שלה.

ואז משאירה אותי לבד בחשיכה, מבאס ולא רצוני זה להישאר עם יד ימין אז נדרש כוח פנימי חזק להתאפק אבל במה חטאתי ופשעתי.

אני, אהמ, קורבן טיזינג עם זין עומד ולא מסופק  😔

לא יודע למה בזמן האחרון כל דבר שאני חושב עליו מרגיש לי לא מתאים לכאן.

ואני לא מדבר על קינק או פנסים בעיניים למישהי שעדיין לא עשיתי.

פשוט מרגיש לי לא מצחיק מספיק ואני ישר מוחק הכל

יש דברים שיכולים לזעזע אותי אבל איכשהו אני יכול להתחרמן מזה. לא אפרט אבל זה פשוט משהו בתת מודע שלא הייתי מדמיין לעצמי יכשאני נחשף לזה אני איכשהו קורע את הנפש שלי.

הנפש שלי זזה לכל מקום ולא סגורה על עצמי מה היא רואה עכשיו, מצד אחד הגוף של מתחרמן והמחשבות נודדות לכל איזור סוטה שאני יכול לראות ומצד שני מגיע להבנה שאני לא הייתי מסוגל להכיל את זה לפני או באותו רגע ובטח שלא אחרי ואז מבין כמה אנשים שונים אחד מהשני אבל כל דרך שהובילה אותם לשם לא מובנת כלל.

כמו שמנסים להבין חוש שלא קיים פיזית בגוף האדם או חתול שמגיב באינסטינקט למשהו שמפריע לו.

כל דבר ששובר את ליבי בעצם משפר את ראייתי.