הבלוג שלי

me:

I like big girls,

pretty kitty girls who really witty girls

singing ditty girls

I like the leggy girls with the nice thighs.

I like a good chest no matter what size.

I like the belly folds.

I like the six packs.

Really tall queens and the short stacks from the mild girls to the wild girls.

You got style girls.

Make 'em riled, girls.

Umm, yeah, i just really love girls.

בעולם של היום קל לפרק דברים, עולם של פעם זה היה קשה מה שהיה מאלץ לשבת על התחת ולתקשר אחד עם השניה גם אם זה היה מביא סערת רגשות ואז לפתור את הבעיה ולאהוב אחד את השניה.

כיום לא רק בגלל השפע שיש, קל לפרק הכל ומסםיק שצד אחד יהיה בגישה הזאת. כמעט ובלתי אפשרי לקיים מערכת יחסים כי על כל צעד קטן יש מוקש שהשני מציב.

מה שמוביל אותי לפוסט הקודם שלי, לא טעיתי לגביו.

זה היה יום שלישי לפני כמה שבועות, בקבוע מחכה ליום הזה בשביל לעשות עוד הרפתקה וכמובן שאני אחראי שהכל יתנהל כשורה. זהו יום בשבוע בו אני מפנה זמן לקמפיין עם חברים במשחק תפקידים לא במובן המיני.

אני מתארגן ונוסע, בדרך אוסף את המדריך להרפתקה וכשמגיעים מכינים את כל הסט אפ, פעם אחרונה עצרנו באמצע מסע וכעת זה קרב נגד בוס, קל למות במשחק הזה ואמרתי לעצמי שלי זה לא יקרה.

הקרב היה דיי פשוט אבל הבוס היה קשוח ולבסוף התגברנו עליו מבלי שאף אחד מאיתנו ימות וזה היה ניצחון מבחינתי גם כי יצא שקיבלתי אקסטרה מהפרס. עם כל זה שימח אותי ויצאתי בתחושה מעולה.

אחרי שהמדריך מסדר את כל הדברים שלו אני מחזיר אותו לבית ומשם להמשך התוכניות שלי, לא נפגשנו הרבה זמן וזאת הייתה הזדמנות ליהנות כפליים.

אני נוסע אליה, מהר גם כי אני יודע מה הולך להיות וגם כי אני אוהב לנסוע ככה, נפגשים תופס אותה כמו שאני יודע ומתמזמזים. לאחר מכן נוסעים ומדברים ומספרים על כל הזמן שעבר ולא יצרנו על קשר. לאחר כמה דקות טובות בשיחה העניינים מתחממים ואנחנו כבר באיזו פינה בישוב(פעם עשינו נסיעה קלה בשביל לחפש פינה ומצאנו את המקום הזה) במושב האחורי שלי. מורידים את הבגדים ואני תופס אותה בעדינות בצוואר ובשיער, ומשם מתחילים במנה ראשונה של הערב. אחרי כמה דקות של משחק מקדים אני תופס אותה מהרגליים ומושך אותה אליי ומתחברים בדיוק כמו שצריך, יד אחת על מושב הראש ויד שניה על הדלת ובכל תנועת אגן אני מצמיד אותה לדלת הרכב, מידי פעם משנה תנוחות עם הידיים ובחלק מהפעמים עוטף עם הכף יד הארוכה שלי את הגרון שלה, היא אוהבת את זה וזה עושה לי את זה ועם המשקל שלי אני ממשיך חזק יותר ומהר יותר בתנועות האגן.

אחרי סשן משחקי תפקידים וסשן במושב האחורי אנחנו לוקחים הפסקה, מדברים קצת וזורמים לאכול משהו, בבת ים יש מקום שנקרא גורילה, דווקא אחלה אוכל לפעם ראשונה שם.

מתחיל לרדת גשם ובדיוק שבענו, שבענו מהאוכל אבל לא מאחד השניה. חוזרים לרכב ואני נוסע, היא כמו וייז יודעת לאן להכווין אותי ויודעת יותר טוב ממני את הדרכים שזה מדהים אותי מחדש.

הפעם אנחנו מוצאים את עצמינו בדרך ליבנה, אני אומר יש אחלה פינה שאני מכיר. אנחנו נוסעים לשם והפעם בחניון שקט וחשוך ללא יותר מידי רכבים. בנוהל עוברים למושב האחורי הפעם מחליפים מקומות והיא מעליי(מפתיע איך יש מקום ברכב עם הגודל הפיזי שלי) וזה נמשך ללילה פרוע ולה יש כוח סוס, אני לפי הקצב שלה עוזר ונהנה מהנוף ותופס בידיים בשביל לחוש הכל.

השעה כבר הייתה שתיים בלילה ושנינו היינו מותשים, אחרי שנחנו קצת חזרנו לדרכינו והמסע הגיע לסיומו בהצלחה מרובה בלי מוות של אחד הדמויות... והשחקנים 😉

צורת המחשבה שלי מהירה, לפעמים מהירה מאוד וזה מקשה עליי להתבטא בצורה נכונה ומדוייקת וכך אני נשאר מופנם, שומר לעצמי הכל וממשיך בדרכי.

אם זה היה הגורם היחידי לכך אז המצב היה טוב יותר אך מאחר וזה לא, אני התרגלתי לשמור לעצמי את הקלפים האלו כי אין לדעת מי ומתי ישתמשו בזה כנגדי, למדתי גם את זה מניסיון.

מה שאני כן יודע לומר זה שאם הייתי מוגדר לפי מצבי רוח אז הייתי אישה לכל דבר, פעם בחודש דיכאון ואחרי זה הייפ עד שהתרגלתי וגם ההרגשה של זה נדעכה.

כיום זה כבר לא כך כי אני מעסיק את עצמי בעבודה ופרוייקטים, יוצא לבלות באופן קבוע כל שבוע ברגוע וזה שומר על באלנס.

אז לבינתיים אני במשטח יציב שאני בניתי לעצמי אך לפעמים המחשבות לוקחות אותי הרחק וגורמות לרצון עז ללכת לאיבוד ולמצוא את עצמי מחדש ולחוות דברים עד שאני ארגיש שהאנרגיה שלי נגמרת כמו סוללה של פלאפון ואהיה חייב לחזור למערה שלי שם אני נשאר בשלווה ובדידות שעושה רק טוב למשך תקופה מסויימת.

לופ אינסופי של אופטימיות ורעיונות ודרכים שונות שאיתן אני ניגש לכל המכשולים שלי בחיים. אפשר לומר שאני לא משוגע שנשאר מקובע למרות שהעקשנות לפעמים גוברת עליי אל גם מזה לומדים. מעניין אם לא הייתה בי אופטימיות האם הייתי אובדני? אני נוטה להאמין שכן ואופטימיות זה התכונה הכי חזקה בחיים.

בכל אופן, עכשיו כשיצאתי מהמחשבות וכבר אמצע היום, כדאי שאניח את הראש לכמה שעות ואתן לזה לעבור כמו תמיד.

היא: באלך לעשות את זה בדוגי הפעם?

הוא: כן בטח 😏😈

היא: רד על הרצפה!

היא: רד. על. הרצפה.עכשיו!!

היא: כלב טוב, מי כלב טוב, אתה כלב טוב.

אני: איך המרגש?

היא: נחמד, מצחיק בעבודה.

היא: איך אתה?

אני: אני קשוח.

היא: אתה הכי קשוח.

לא יודע למה אבל זאת המחמאה הכי כיפית ששמעתי לאחרונה ואין שום תקשורת בדסמית.

בזמן האחרון יש לי פנטזיות פשוטות כמו לגרום למישהי לצבוע לבלונד, שתי כאפות ולתפוס בשיער, לחנוק עם הרגליים סתם ככה מחשבות והעיקר לגנוח ולהירגע מהתקופה המשוגעת הזאת(אם הייתי מעשן אז גם הייתי מוסיף את זה תוך כדי)

אה כן ופשוט מיסיונרית על הפינה של המיטה כשאני בעמידה, לא יודע למה אבל זה נראה לי כמו גיוון משמעותי בלי משהו מיוחד מידי בשביל לעשות הצגה של כאילו שולט ולתבלן משהו.

אפסיק עם החפירה כאן העיקר קראתם ואני פרקתי 😆

1. אם ההיכרות היא למטרת דייט, תתכתב כמה שפחות, רק מה שחשוב לדעת ולקבוע דייט בהקדם. בשבילי זה הוכח כדבר נכון.

2. אם זה לא למטרת דייט אז להתכתב כמה שיותר, להבין שאכן יש חיבור ורוצים את אותו הדבר.

3. פעם ראשונה, shame on you

     פעם שניה, shame on me

     פעם שלישית גלידה וגם אם היא טעימה מאוד ונראית         טוב אז תתאפק ותמשיך הלאה.

תארו לכם אתם הולכים ביום שמשי בשכונה ופתאום אתם רואים בחור עומד מול הרכב שלו וקושר את הרכב בחבל שיבארי.

מסתבר שהפגוש האחורי שלי התפרק, לא יודע אם מהרוח או איזה בן זונה התנגש ברכב ונטש את המקום אבל אני בהחלט לא יכולתי לנהוג ככה למוסך אז פשוט אילתרתי עם מה שיש לי.

בורכתי ביום הולדת לפני ולנטיין או קוללתי?

תלוי כמה אכפת לי אבל השנה קיבלתי שתי עוגות, זר פרחים וגם ורד, פררו רושה, מתנה נוספת.

סושי טעים עם טריאקי מתוק, הכרתי טעם חדש בחיים ואני ממליץ מאוד על זה.

במסעדת קינקי שבתל אביב, סליחה קנאקי או משהו כזה שדומה לקינקי.

ולבסוף, הגשמתי מעין פנטזיה פרועה מעט.

אומנם לא ראיתי את זה כקללה מעולם אבל אני בהחלט רואה את זה כברכה ומעריך כל רגע מהיומיים האלו.

מקווה שלכולם היה נחמד ככה או לפחות לא רע שזה גם מושלם. ותמיד להעריך את מה שיש סביבכם.