בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מבעד לעיני הנשלט

על מה אתה חושב?
לפני 9 שנים. 31 באוקטובר 2015 בשעה 13:51

הוא התקלח וכשהשתמש בספוג שפשף אותו בכח כך הרגיע מעט מהזעם שחש

שיכאב חשב שפשף בחוזקה עם הספוג שיכאב הכאב מרגיע את הכעס

זה היה דבר שהיא תמיד אמרה לו והוא חש שוב זעם אין אןנים כשזכר כיצד הנגיעות הקטנות שלה גרמו לן לרעוד מזעם אין אונים את כף ידה הרכה והחמימה נחה על בטנו המגע היה בלתי נסבל והיא תמיד דיברה בקול שקט ומרגיז שהיא יודעת שהוא מעדיף שתכאיב לו כי רק הכאב מרגיע את הכעס

כן זה נכון הוא שפשף חזק יותר ןאז קפץ בבהלה הוא לא הרגיש שהיא שם מביטה בו

עד שחש כף יד רכה על גבו

היא נרטבה מעט אבל זה לא הפריע לה 

אני רוצה שתחפוף

כן הוא הביט בה עדיין לא התרגל לאכזריות שלה

ידע כמה הוא שונא את השיער שלו אחרי התספורת אבל כרגיל נכנע לה

אחרי המקלחת והחפיפה הלך כדבריה לחדרון הקטן שלו נשכב במיטה הקטנה שלו על הבטן שונא זועם מושפל ומובס

לפני 9 שנים. 31 באוקטובר 2015 בשעה 13:23

הוא התקלח וכשהשתמש בספוג שפשף אותו בכח כך הרגיע מעט מהזעם שחש

שיכאב חשב שפשף בחוזקה עם הספוג שיכאב הכאב מרגיע את הכעס

זה היה דבר שהיא תמיד אמרה לו והוא חש שוב זעם אין אןנים כשזכר כיצד הנגיעות הקטנות שלה גרמו לן לרעוד מזעם אין אונים את כף ידה הרכה והחמימה נחה על בטנו המגע היה בלתי נסבל והיא תמיד דיברה בקול שקט ומרגיז שהיא יודעת שהוא מעדיף שתכאיב לו כי רק הכאב מרגיע את הכעס

כן זה נכון הוא שפשף חזק יותר ןאז קפץ בבהלה הוא לא הרגיש שהיא שם מביטה בו

עד שחש כף יד רכה על גבו

היא נרטבה מעט אבל זה לא הפריע לה 

אני רוצה שתחפוף

כן הוא הביט בה עדיין לא התרגל לאכזריות שלה

ידע כמה הוא שונא את השיער שלו אחרי התספורת אבל כרגיל נכנע לה

אחרי המקלחת והחפיפה הלך כדבריה לחדרון הקטן שלו נשכב במיטה הקטנה שלו על הבטן שונא זועם מושפל ומובס

לפני 9 שנים. 31 באוקטובר 2015 בשעה 7:04

היא קיצצה את שיער ראשן ביסודיות ןבאיטיות ציציות וכרבולות בצבצו פה ןשם היכן שהייתה לפני כן רעמה יפה של תלתלים.

הוא אף פעם לא התגבר על זה 

בכל פעם התעלתה על עצמה.

היא תמיד השתמשה במספריים הקטנות

כך מיקדה את האיזורים והתספורות תמיד היו מגוחכות ומשפילות

כעת משסיימה הורתה לו לחפוף ולהתרחץ

לך לנוח עכשיו ולכשתקום נדבר על ההתפרצןת שלך

כן היא לא התכןןנה לעבור על סדר היום על שטרק את הדלת במקלחת

לפני 9 שנים. 31 באוקטובר 2015 בשעה 6:58

הזעם בעבע בבטנו הוא טרק את הדלת למקלחת 

שתחנך אותו על זה לא אכפת לו פתח את הברז הרטיב את הראש ונטל את המספריים וחזר אליה

היא הביטה בו גבה מורמת עיניים קרות אני רוצה את המספריים הקטנות אמרה בשקט

לא מוצא אותן

קולו היה חד מידי לטעמה והיא עשתה לו ששש.. תתרכך הורתה לו בשקט.

והמשיכה באותו קול שקט ורגוע שלה

לא יכולת כבר לחפוף ולהתקלח

אני רוצה להיפטר מזה הוא דיבר בקול רך ושקט ככל שיכל אבל לא יכול היה להסתיר את הזעם קולו רעד

אני מבינה היא ריככה את מבטה קמה הניחה כסא במרכז החדר מתחת פרסה את הניילון הסר את החולצה ותן לי אותה

הוא ציית בראש מורכן

אני אביא את המספריים הקטנות.

היא יצאה.

הוא הביט בחתול והיה נראה שהחתול לועג לו.

ואז הבחין שהחתול פןסע אחריה מתחכך ברגליה 

הוא דמיין אותה נופלת 

ידע עד כמה תרגיש מושפלת אם יראה שהיא נפלה.

לפני 9 שנים. 31 באוקטובר 2015 בשעה 5:53

שוה אותה תמונה.

לפעמים היה יכול להיות בטוח שהיא לא זזה מהעמדה שלה הקפה הסיגריות הטלפון.

אלמלא השיער הרטוב והחלפות התסרוקת היה בטוח כמעט שהיא תמונה.

אבל הבייבי דול וריח הסבון והשמפו לאחר חפיפה ומקלחת העידו שהיא לא.

היה עומד ומביט בה.

הסיגריה הקפה והטלפון.

והיה שם כמובן החתול.

הוא הבחין איך פניה מתרככות כשהיה שם החתול.

גם קערות האוכל המלאות הוכיחו שהיא זזה

מתי עשתה זאת.

הוא חי איתה וכאילו לא הכיר 

אלא רק מה שרצתה להראות לו.

מה קורה שאלה והביטה בו בעיון.

אני בסדר תודה.

לא שאלתי אם אתה בסדר שאלתי מה קורה ענתה.

כלום באמת כלום.

אתה צריך להסתפר אמרה בשקט.

הוא הרכין את ראשו.

היא היתה מספרת אותו במו ידיה אחת לחודש.

והמראה היה מגוחך ומשפיל.

מתי שאל.

עכשיו ענתה בשקט  לך תחפוף ותחזור לכאן תביא מספריים.

לפני 9 שנים. 30 באוקטובר 2015 בשעה 19:20

שתי כפות ידיה נחו על ישבנו  הוא התכוןץ אבל היא לא הניחה לו.

היא פיסקה לאט ובעדינות הוא השמיע יבבה חלושה.

ששש... כן אני יודעת היא לחשה. זה מרגיז זה משפיל ששש...

שנאתו אליה גברה מידי רגע הוא חש כיצד היא מחדירה אצבע משומנת בווזלין לפי הטבעת שלו

באותו רגע הבטיח לעצמו הוא חייב לשבור אותה.

כן הוא ידע היא כבר היתה נשלטת אז יש מישהו שיידע איך לשלוט בה

יד אחת נחה רך ועדין על מרכז גבו 

אצבע של יד שניה עשתה עיגולים בפי הטבעת שלן.

ןהששש.. השקט הארוך והעדין שעשתה שוב ושוב וקולה הלוחשני חדר למערכת העצבים שלו דגדג ןהרגיז 

הוא ישתחרר ממנה אחרי שיהפוך אותה לנשלטת מושפלת 

המדחום תפס את מקום האצבע

היד נשארה על הגב

הוא נשאר לשכב על ברכיה

חמש דקות תמימות

זומם שונא מושפל...

לפני 9 שנים. 28 באוקטובר 2015 בשעה 5:15

קולה היה רך ולחשני אבל דווקא הקול השקט הזה הרעיד אותו ושלח זרמים מדגדגים לגופו במיוחד הרגיש זאת בצווארו ומשם לגבו העליון.

הוא שנא אותה ופחד ממנה אך יחד עם זאת ידע שלא יוכל להשתחרר כי היא היתה היחידה שגרמה לו להרגיש מה שהוא באמת נשלט .

ועכשיו היא דיברה וכל מילה שלה היתה כמו דקירה של סכין טבולה בארס.

במיוחד מאחר שדיברה בשקט וברוגע.

"אתה שונא את זה וטוב שכך. זה הופך את זה יותר מרטיט עבורי. אתה יודע שעליך להתרגל לרעיון שאני כשולטת יכולה לטפל בך. איך שאני רוצה. אני אוהבת את זה שאני זו שמחנכת משפילה ומתגרה וגם זו שמטפלת.

ששש... היא עשתה שורה של שששש רכים שקטים וארוכים הוא שנא את זה ואז בליטוף רך על גבו הורידה את הווזלין ואמרה בשקט "שנתחיל"?

לפני 9 שנים. 7 באוקטובר 2015 בשעה 2:19

היא הניחה את המדחום ואת צנצנת הוזלין על גבו במרכז גבו. תמיד עשתה זאת הוא שנא את זה.

כף ידה האחת נחה על גבו העליון בין הכתפיים רכה חמימה מדגדגת מרגיזה, כף היד השנייה נחה בצד גופו סמך לאזור התחתון של הבטן כעת החלק הגרוע והשנוא ביותר הנאום שלה,,,,

לפני 9 שנים. 7 באוקטובר 2015 בשעה 2:12

הוא חזר עם המדחום

היא ישבה במרכז הספה תודה אמרה בשקט משנתן לה אותו והווזלין הוסיפה.

לא הביא את הווזלין.

הווזלין. אלי. לכאן. עכשיו. בבקשה. המילים נאמרו בקול שקט ורך שגרם לבטנו לדגדג בפחד וזעם חזר עם הווזלין.

היא שלפה מיו במוכן את הסבון המיוחד לידיים ומרחה על ידיו ולאחר מכן על ידיה ריח אלכוהול מילא את החדר,

ולאחר מכן רגע באמת הוא לקח נשימה עמוקה ונשכב על הבטן על ברכיה.

לפני 9 שנים. 7 באוקטובר 2015 בשעה 2:03

היא סימנה לו לשבת מולה על כסא 'קטן הוא שנא את הכחסא הקטן,

למעשה הוא שנא את חדרו הקטן מיטתו הקטנה כל מה שבר ממנה היה תמיד קטן 

זה לא שהיא קמצנית אבל היא היתה שולטת שנהנתה להקטין אותו חדר קטן מיטה קטנה הכל קטן נשלט קטן הוא רעד מזעם אין אונים משנזכר בכרית הקטנה שנתנה לו.

אתה יכול לחבוט בה כשאתה כועס אמרה לו כשנתנה לומאת הכרית אתה מבין למה אני מתכוונת אתה שוכב על הבטן ומרביץ לכרית

הוא לא שכח איך עמדה על כך שיראה לה כיצד הוא עושה זאת

יפה מאד אמרה בשקט זה עוזר נכון

קצת הוא אמר

זה משפיל אני יודעת

הוא שתק

אבל היא לא הרםתה עד שלא הודה שזה משפיל

כעת ישב מולה הוא הבין שהעינויים רחוקים מלהסתיים 

היא הביטה בו בעיון 

 ואז אמרה בשקט אני חושבת שהגיע הזמן למדוד את החום שלך

הוא ידע מה הולך להיות והמילים הבאות הוכיחו שלא טעה לצערו

תביא את המדחום לכאן עכשיו בבקשה