הוא הביט בה ככה מהצד.
היא כאילו לא הבחינה בו.
ישבה בכיף שלה עם הקפה והסיגריה.
היא לא היתה טיפוס של בוקר.
כעת דפדפה בבלוגים של הכלוב וזרקה היערות כמו "שלא נדע" "גועל נפש" "מי הוא חושב שהוא"
לא היתה לה מילה טובה על אף אחד.
גם חברים בכלוב לא היו לה.
טיפוס קשה מצד אחד דברנית וידידותית ויחד עם זאת סגורה מורכבת ...
וכך גם רגשותיו אליה זעם פחד משיכה שנאה הכל ביחד.
כעת כאילו נזכרה שהוא שם שאלה אותו את אחת השאלות השנואות עליו ביותר
על מה אתה חושב?
שום דבר ענה ונעץ מבטו ברצפה.
שום דבר שאלה בסרקסטיות סקרנית מי זה שום דבר?
אני מתכוון אני לא חושב עמנ מבטו נעוץ ברצפה.
הבט אלי בבקשה קולה היה שקט הוא הביט מהופנט מעיניה היפות החודרות והיא שאלה שוב בקול רך שקט וידידותי על מה אתה חושב
בקשר למה? הוא הרגיש אומלל
לכל דבר קולה השתנה לנימה של סבלנות סרקסטית בקשר אלי הוסיפה בגבה מורמת. על מה אתה חושב עכשיו?
רק לעשות לך טוב
היא לא אהבה תשובות שכאלה.
רק לעשות לי טוב חזרה אחריו בשקט כמחייכת לעצמה. על זה בדיוק חשבתי כשאספתע אותך מהכלוב העלוב הנה הנשלט שיעשה לי טוב. גש אלי בבקשה היא חייכה במתיקות מזויפת.
אבל משנעמד מולה החיוך נעלם היא היתה רצימית ורגועה. אנחנו צריכים לדבר.