כבר שנים שיש לי חלום.
השנה הבטחתי לעצמי שאגשים אותו ושיתפתי גם חברים. ידעתי שאם אספר ליותר ויותר אנשים הסיכוי שזה יתרחש הוא גדול. למה? כי אני הופכת את עצמי למחוייבת. אין נוסחאות קסם להגשמת חלומות. כמו שאין דרך ללמוד לרכוב על אופניים בלי לעלות עליהם ואי אפשר לחבר מוזיקה מקריאת תווים. לכל מטרה יש דרך ושיטה, ידעתי שעומדת בפני עבודה קשה והייתי מוכנה לה, ידעתי גם שכדי להצליח עלי לעשות סדרי עדיפויות ולא לוותר גם אם צצים לפעמים הסחות דעת מפתות, כי זה לא משנה כמה מוכשרת אני, יותר מכל חשובה התמדה ונחישות. ידעתי שעלי להקדיש יותר זמן ועבודה למה שחשוב עכשיו.
והשבוע זה קרה.
עשיתי צעד ראשון וחשוב להגשמת חלומי.
עצות ליוצאים לדרך
בית,
כדאי שיהיה קרוב לאדמה.
לב,
חשוב לשמור פתוח.
מגע בין אנשים,
חייב עדינות וחסד.
שותפות,
היא קודם כל נאמנות.
כשיש סדר לא צריך חוקים.
כדי להצליח צריך להשתמש גם במחשבה.
כל תנועה דורשת את זמנה הנכון.
כשלא
מתלוננים,
מתגלה
המהות
ולא
הפגמים
לאו צה
