ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גורה קטנה

לפני שבוע. שני, 20 בינואר 2020, בשעה 17:45

טוב לי!

אני מטפלת בעצמי, אני דואגת לעצמי ואני מטפחת את עצמי וטוב לי!

התחלתי לקום מוקדם בבוקר ולישון בשעות סבירות, התחלתי לאכול בריא וטוב לי!

התחלתי להיות בחוג סלסה ובצ׳אטה, התחלתי להתאמן בחדר כושר, התחלתי להכיר אנשים חדשים וטוב לי!

התחלתי ללכת לטיפול פסיכולוגי, והתחלתי ללכת לטיפול פסיכיאטרי, ולמרות ששניהם עד כה לא משפיעים עלי ולא מועילים לי - לפחות התחלתי עם זה! וזה גם צעד בלטפל בעצמי! וטוב לי!

התחלתי ללמוד כמו שצריך, התחלתי לדעת איך להתמודד עם הלחץ, התחלתי להחמיא לעצמי במקום להלקות את עצמי במלחמות שלי בתוך הראש שלי - וטוב לי!

ואם פעם - היו רק רואים כלפי חוץ בחורה שטוב לה - שמטפחת את עצמה, כל הזמן עם גבות מסודרות, עם גוף חלק, עם ציפורניים אסתטיות, ריח טוב, הליכה זקופה, בגדים נשיים נקיים ונעימים וחיוך ענק כדי להסתיר את מה שבאמת היא עוברת בפנים - היום סופסוף זה משקף לגמרי ולא מסתיר כלום! 

טוב לי! עד הפעם הבאה שיהיה לי רע:) אבל לבנתיים... לבנתיים טוב! 

 

גורונת😘

לפני 3 שבועות. שישי, 3 בינואר 2020, בשעה 12:45

ואם לומר את האמת, ההפסקה הזאת יותר בלבלה אותי...

 

אז נכון, ביום הראשון שאני ואתה לא דיברנו כדי לקחת קצת פסק זמן אחד מהשני, זה כאב, זה גרר המון בכי ועצב וזה היה קשה.

 

אבל במסיבה, הכרתי כל מיני גברים שחלקם היו מעניינים ומגוונים, אחד סטודנט יווני כחול עיניים גבוה גיק עם מבטא ממיס מהאוניברסיטה שלי שזכר את השם המלא שלי איכשהו מהמסיבה שהייתה לפני שנה (הוא חשב שזה הרתיע אותי, אבל בכנות שזה היה כל כך חמוד) והשני בריטי שיודע איך להצחיק, שעוד זכר אותי מהבצ׳אטה ובירר עלי דרך חברים והוא עושה כאן כבר מחקר (אחרי תואר ראשון ושני), והשלישי צרפתי כריזמטי שרצה לקחת אותי לסיור בתצוגות אופנה איתו ולטיסות ואפילו הציע לי להופיע בהן בעצמי כדוגמנית וכו׳ וכן היו עוד כמה, שפחות עניינו אותי, אבל עדיין היה לי כיף לא נורמלי איתם, אפילו סתם לדבר, לצחוק ולרקוד.

לא יכלתי להמשיך איתם מעבר, כי הייתי מרגישה בוגדת, ואני? אני נאמנה. גם אם עכשיו אנחנו בהפסקה.

 

עם אותו היווני יצא שדיברתי 24/7 מאז, ולשאר לא עניתי... ובחיי שהוא יודע להגיד את המילים הנכונות. הוא נותן לי את היחס הריגשי שתמיד רציתי ללא שום הגבלה. אני יכולה לפתוח את הוואטסאפ ולראות ממנו 50 ומשהו הודעות וזה לא יפחיד אותי, הוא יודע לוותר על האגו שלו ולהקסים אותי עם המשפטים המקוריים והרכים שלו, בלי חרטות, בלי מסכות, עם המון המון פתיחות ובלי בושה. ואני מודה, שההודעות שלו מעלות בי חיוך ושובות לי את הלב. ובאמת שזה קשה להפנות ככה את תשומת הלב שלי לשיחות, לרוב יוצא שאני מאבדת עניין אחרי דקות ספורות של שיחה ותמיד כשהגבר מחמיא אני מרגישה שהוא חרטטן או נדוש או רק מנסה להשכיב אותי, אבל איתו לראשונה בחיי זה שונה.

 

אבל... אבל הוא לא אתה. ואיך אני אמורה לדעת אם אני רוצה להיפרד או לא? התשוקה ביני ובינך היא אינסופית, אני מרגישה שיש בנינו התאמה מינית מושלמת, אני נמשכת אליך כמו שלא נמשכתי לאיש מעולם ואמרתי לך את זה מספר פעמים. אתה אומר שאצלך זה הדדי. וכשאנחנו עושים סקס, אני כל כך מפחדת מהרגע שתוציא את האיבר שלך ממני, אני רוצה אותו שם, תמיד. אתה הגבר היחידי שהצלחתי להנות איתו, לעשות כיף ולהגיע לגמירה בזכותו גם בלי שום משחקי שליטה וזה כל כך הפתיע אותי. התאמצת בשבילי לשלב גם את אלה כי ידעת שאהנה כך יותר. אתה לא אגואיסט, הסיפוק שלי מאוד חשוב לך, המגע שלך מדהים, העיניים שלך ממיסות אותי אבל וזה אבל גדול בשבילי, שנינו יודעים שאתה לא בן אדם של מילים... שנינו יודעים שקשה לך לבטא רגשות ותחושות כנות ואתה מסתיר את כל זה מתחת למסיכה של הומור וסרקזם. בכנות, שלעולם לא נראה לי שתהיה לי תשוקה כמו שיש לי כלפיך. אבל הצורך הרגשי שלי לא מסופק, למרות שאני יודעת שאני חשובה לך אני נפגעת, שנינו נפגעים... והוא, יודע לספק לי את הצורך הרגשי, הוא מושך וחכם. אבל הגוף שלי לא חושב - הגוף שלי רוצה אותך. אולי אנחנו לא הכי מתאימים שיש, אבל בכל זוגיות יש פשרות. אני באמת לא מפחדת לעבור פרידות, כן זה פוגע וזה קשה אבל מי כמוני יודעת שזה עובר. אני מודה שאני מתגעגעת אליך כל כך, אבל ככל שהזמן עובר זה הולך ומתרפא - אז למה שאעביר את עצמי את כל זה שוב?

 

והלוואי שהייתה תשובה לשאלה מתי יודעים שזה הזמן לחתוך?

 

                                              גורונת פורקת :(

                                                                          ומבולבלת...

לפני חודש. שלישי, 24 בדצמבר 2019, בשעה 03:14

יום שגרתי בחופש > מאוננת/סקס 3 פעמים ביום כל יום.

יום שגרתי במהלך הסמסטר > מאוננת/סקס פעם/פעמיים בכל יומיים.

יום שגרתי לקראת סוף הסמסטר > 4 פעמים בשבוע.

יום שגרתי לקראת תקופת מבחנים > עבר שבוע ואני לא נגעתי בעצמי, אני עומדת להתפוצץץץ. 

 

צריכה לקום מחר ב7 בבוקר להרצאה, נקווה שיעבור לי עד מחר. מזל שמחר ההרצאות הן על ידי מרצות חמודות ולא גברים סמכותיים כי הייתי מתחרפנת. 

 

לילה טוב, גורונת מותשת ונוטפת,

                                           מיאו

לפני חודשיים. ראשון, 3 בנובמבר 2019, בשעה 02:17

נמחק

לפני 3 חודשים. שבת, 12 באוקטובר 2019, בשעה 02:20

נמחק.

לפני 3 חודשים. שני, 7 באוקטובר 2019, בשעה 12:45

לפעמים, אני לא יודעת מה אני מעדיפה שתגיד לי...

ילדה טובה או ילדה רעה?

 

תהיות של גורונת❤️

לפני 3 חודשים. שישי, 4 באוקטובר 2019, בשעה 13:37

נמחק ;) 

לפני 4 חודשים. רביעי, 25 בספטמבר 2019, בשעה 02:16

תמיד חשבתי שאני הרבה יותר נמשכת (מינית) לנשים...

אין מה לעשות,

נשים הרבה יותר מושכות - הגוף הנשי סקסי יותר, בכל צורותיו, השיער, הפנים, הכל... אמרתי כבר גוף? כאילו, עם כל הכבוד, איך אפשר בכלל להשוות סקסיות ויופי של גוף גברי לגוף נשי?

עד ה...

מבט.

כן כן המבט.

יש גברים מסוימים, בין אם הם זרים לי ובין אם אני ביחסים איתם שיודעים להתבונן בי בצורה מסוימת, ולו למאית השניה - שגורמת לתחתון שלי להירטב. בעצם, להירטב זה כלום - להיספג. 

לבושים או לא לבושים, נאים או לא נאים, חטובים או לא חטובים, כשאסתכל לכם בעיניים - יש בודדים שיוכלו להזכיר לי ברגע חטוף כמה אני טועה.

כמה יכול להיות, שהמשיכה המינית שלי בכלל יותר חזקה כלפי גברים.

 

נע... אין מצב. נשים הרבה יותר סקסיות, הרבה יותר מחרמנות אותי, הרבה יותר נעים להביט בהן, לגעת בהן ולהרגיש אותן.

 

ואז שוב, באותם המקרים הבודדים - בא גבר מולי - שמצליח להשכיח ממני את כל זה - רק על ידי פאקינג מבט אחד מזדיין!

 

לילה טוב, גורונת❤️

לפני 4 חודשים. שלישי, 24 בספטמבר 2019, בשעה 02:38

שלפעמים גם השולט אוהב להיות ״הכפית הקטנה״ כשישנים במיטה ;)

 

 

ממסקנותיה של גורונת😌❤️

 

לפני 4 חודשים. ראשון, 22 בספטמבר 2019, בשעה 03:44

אני חושבת שלראשונה מצאתי את נקודת הג׳י שלי! (אם יש דבר כזה וזה לא פיקציה וכו׳).

 

אני רגילה לגמור מגירוי דגדגני בלבד, חדירה בקושי מוסיפה לגירוי שלי כשאני נמצאת עם עצמי.

עם גבר, זה שונה, הסיטואציה עצמה של החדירה גורמת לי להנאה - יותר המחשבה ופחות תחושת החדירה באמת. (וגם אז, לעולם לא הצלחתי לגמור רק מחדירה - תמיד תוך כדי דגדגן, דגדגן ו- דגדגן!).

 

בקיצור - הגיע הרגע שלי עם עצמי! והנה היא! הרגשתי תחושה שגרמה לי לתהות ״וואו מה זה ואיך זה שאף פעם לא הרגשתי את זה?!?! רגע... מה? לאן הגעתי פה? Fuckkkk” אז הפסקתי עם הגירוי החיצוני והמשיכו להן רק אצבעותיי בפנים!

 

מסקנה מהיום:

גירוי דגדגני מספק הרבה הרבה הרבה יותר.

עם כל הכבוד לתחושה החדשה שגליתי, לא מרוצה מתוצאת האורגזמה שלה.

 

גורונת מהורהרת... 

;)