מילים ושיר

לחיות רגוע בעולם קייצי עמוס בישבנים,

מחשופים, ירכיים וכפות רגליים? 🤷

אם אראה לה אהבה שוב, קרוב לוודאי שהיא תשנא אותי לראשונה. עדיף להשאיר את זה כפי שהיה - שתמשיך לתעב אותי מהסיבה הנכונה.

אין כמו זיון ראשון,

אין כמו דייט שני,

אין כמו סשן שלישי.

דקה אחרי הלא נעים, שניה לפני שמתרגלים.

שתזרוק עליי את כל החרא

שהחיים החדירו לה ללב.

אני כבר אספוג את התככים והשקרים,

את השנאה ומנגנוני ההגנה.

כשתירגע, זה יהיה התור שלי להזדיין להתקפה.

אעמוד באומץ שקט מול המפלצת שצורחת

בתוכה וארצח אותה בדממה חזקה,

בתקווה שעדיין תישאר זונה כל כך אהובה.

לא יותר מדי טהורה.

🖤

שאני הכי מתעב-

התנשאות,

גזענות,

צביעות,

שחצנות

ופטרנליסטיות.

שאני הכי מסמפט-

מודעות עצמית,

הומור עצמי,

ענווה,

ביישנות

וסרקסטיות.

איכשהו היא הצליחה לקבל את כולן על עצמה.

איזה סבל זה לקרוא אותה.

הם לא משחק, ולא תמיד בשליטה.

היצר משתעשע עם הגבולות שיצרה לעצמה

והאויב ממול מדדה בין שדות מוקשים נדים.

דריכה אחת לא נכונה והכל יתפוצץ להם בפנים.

ברקע, הנפש השמיימית זועקת להברת ביטחון.

בחזית, הגוף החומרי נאלם וממשיך בשלו-

לא ישקוט עד שלא יפריד בינה ובינו.

מישהו קריפי שאל אותי אם אני אסף מהכלוב

ועניתי לו בתמימות שאני בכלל ***** מרמת גן

ומה ז'תומרת כלוב?

חייב להוריד את הנקודת חן הלא חיננית הזאת.

לדבר איתה על חיים וילדים בזמן שאני מנגב לה את הטבעת מהזרעונים המתאבדים שלי?

לפעמים אני מפעיל מצלמת רברס

רק כדי להעיף מבט על ישבן עסיסי שפספסתי.🤦

תוצב מבחינתי אפילו מעל לילדים.

היא כבר תמשוך אותנו אליה-

תניח אותם על כתפיים יפות

ותשים אותי קצת יותר למטה, צמוד לתחת שלה.

💕