עומק המחשבה

יושבת במשרד,

דפים רבים על השולחן,

בונה ומחברת, מאמצת ראש ומתאתגרת.

סוף שנה והתחלה חדשה.

המון עבודה, שעות נוספות,

אבל חייבת, חייבת לנקות ראש.

נכנסת לצאט והפעם מקווה שיהיה מאתגר,

אבל שוב...

דקות ספורות... התעלמות מהאדומות ...

חוזרת לעבודה במשרד ובראשי מחשבה,

למה אני לא מוצאת ענין כבעבר, האם כי אני שונה או ש...

לא, זה לא ייתכן, אלו אותם אנשים ששוחחתי בעבר, אלו אותם תחומי עניין

אז למה???

כנראה שסיימתי את ייעודי כאן, ומכאן ואילך השהות שלי ללא מטרה וללא חיפוש.

אז אנא, אם אתם פוגשים בי, אל תשאלו למה...

ואם אעלם תבינו למה.

רוב בני האדם משתמשים באמירת "תודה" כנימוס, כביטוי לרגש המכיר בתועלת שהתקבלה או שתתקבל.

למילה "תודה" יש קסם רב, היא מאפשרת לנו לשים את הדגש על הטוב שקיבלנו ולא על החסר. אף אם הטוב לא מושלם בעינינו.

שיטה זו, של אמירת "תודה", יכולה לשמש אותנו בחיי היום יום באופן קבוע.

כשאנו רוצים להתלונן על דבר מסוים,נעצור לרגע ונאמר "תודה" ואז נשחזר את כל התועלות שקבלנו ממנו. וכבקסם, כל הכעס והתלונות נעלמות.

נסו את זה בכל דבר, הרי בכל אחד יש את החיובי רק צריך לבחור לראות זאת.

ואם כבר עסקנו ב"תודה"-

תודה ענקית לחבר הנצחי שהביא אותי אל השוקת ולמרות שהלך נשאר לעד.

ותודה לאלוקים שנתן לי אותך.

ליל שבת

נשארנו לשבת ולשוחח כהרגלינו לאחר השכבת הילדים.

הרגשנו נפלא, שקענו בשיחה עמוקה...

ואז, ללא הודעה מוקדמת,  נפלט מתוכי המשפט הבא : " הכל סביבי השתנה, החיים נהיו רגועים וטובים, פשוט מושלם לי!"...

שבת אחר הצהריים

ישבתי עם בני הקטן במרפסת, בידו החזיק ספר ותוך כדי שהוא מגיש לי אותו, קרא :  "אמא לספר סיפור".

 רוח נעימה נשבה, לקחתי מידו את הספר ועייני נתקלו בכותרת : "מה ומי בעולמי"

המחשבות לקחו אותי למקומות אחרים...

כל דבר הקיים בעולמי, מפני שהוא קיים בעולמי, הוא אחריות שלי, ובמובן הפשטני יותר, העולם כולו יצירה שלי!

ואז נזכרתי שוב במשפט שאמרתי יום קודם  "..הכל סביבי השתנה..." ונכנסה בי ההכרה עד כמה הצלחתי, ובעצם הכל נמצא אצלי, וככל שאני משפרת את עצמי הביטוי של כל מה שאני עושה ועשיתי משתפר, ובמקביל משתפרים כל אלא שאני נמצאת איתם בקשר או בתקשורת: חי צומח ואפילו הדומם.

החיים של כל אחד מאיתנו מלאי התמודדויות, במשפחה, בחברה, בעבודה ובכל מקום. אם נצליח לשלוט בעולמנו הפנימי, נרגיש שכל העולם נשלט על ידינו. כי הבעיה איננה הבעיות אלא צורת ההתייחסות שלנו כלפיה. ושינוי הגישה כלפי הדבר משנה לא רק את ההרגשה שלנו אלא גם את הרגשתו של מי שקשור לבעיה.

כשמצליחים לשלוט נכון, זאת תחושה מדהימה של מושלמות ורוגע.

היום כשאגיע הביתה, אחרי יום עבודה, הדבר הראשון שאעשה - אקח את בני הקטן אשיב אותו על ברכי ואספר לו את הספר "מה ומי בעולמי".

חפשתי  חבר

ולא ידעתי חברות מהי,

אבל רציתי בכל מאודי.

חבר אמיתי  שיקשיב ויכיל

ויהיה פה רק בשבילי.

חפשתי, יגעתי,

לרגע לא התייאשתי

והגיעה העת  ומצאתי.

מצאתי חבר

ולא ידעתי חברות מהי,

ניצלתי ורק קבלתי.

חבר שהצליח להניף להרים,

לנצל את הכוחות הטמונים,

תמיד קיבל אותי כפי שאני

ועשה את הטוב  בשבילי.

אך בבוקרו של יום שלח הודעה,

פרידה מאולצת וכאובה...

נעלם לי חבר,

כי לא ידעתי חברות מהי.

כאבתי מאוד אך לא מעדתי.

למדתי ופשוט הפנמתי

כי יש לי חבר מיוחד

שנשאר לעד  למרות שעזב.

רוב המחשבות שלנו הן תוצר של הרגלי חשיבה וחלקן הרגל מחשבתי שיצרנו לעצמינו במודע או בלא מודע.

המחשבה היא תולדה של רצון, הרצון מוליד את המחשבה, המחשבה מגדילה את הרצון או מקטינה אותו.

הכל תלוי בנו.

החכמה בשליטה על מחשבות היא לייצר הרגלים חדשים, לשנות את התפיסה, את המבט שלנו על הדבר. ולשמור על עצמינו ממחשבות שליליות שמפילות אותנו.

אין מה להלחם במחשבות!

אז קחו את השליטה על המחשבות שלכם.

אדם מחפש אחר משהו

כיוון שמרגיש ריקנות

לרוב לא יודע מהו

כיוון שאין לו את המודעות

לעיתים חושב שמצא

כיוון שמגיעה הנאה

אך ההנאה היא זמנית

חולפת ולא בונה

אל תתיאש, תמשיך לחפש

ביום בליל במים ובאש

ברגע שתמצא פשוט תתרגש

תתאמץ, תתעקש ואז...

תגיע למי שאתה באמת!

בחיינו היום יומיים אנו נוקטים בצעדים שונים, שלדעתנו הינם חסרי משמעות.

בחירות רבות, לעיתים  קטנות (ביחס למידת המודעות שאנו מפעילים), שבאופן מודע כמעט ואיננו זוכרים, נרשמות בתת המודע, נרשמות כמוניטין שרכשנו על עצמנו, בפני עצמנו  כלפינו וכלפי העולם כולו.

השימוש ביכולותינו  להתבונן ולחשוב הינם פעולות שאנו בוחרים. אם איננו מביאים רמה מספקת של מודעות לפעולותינו , השלב הבא הינו פגיעה בערך העצמי, בביטחון העצמי שלנו ובניצול הכוחות הטמונים בנו.

אנשים  נכנסים לכאן מסיבות שאינם מודעים  להן, מתכחשים לסיבה הנכונה.

לא בדקו את הקולות הפנימיים שהביאו אותם ..כי לא היה להם את האומץ...יכולים לשהות פה תקופה ארוכה ולא למצא את החסר, ואז לקלוט שהחסר זה משהו פנימי ועמוק.

איך ניתן להרגיש בעלי יכולת כשאנו מנהלים את חיינו בערפל מנטאלי?