לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

lady writer

לפני 7 שנים. 15 בספטמבר 2016 בשעה 22:13

אני חושבת שאני אוהבת הכל למעט צואה.  כמובן שזה מותנה במצב רוח. חשק. אדם. 

אדם. 

עם כל ההתנגדויות שלי, הדרמות, הסצינות, כן, אני קשה,  אין לי באמת גבולות מולך. אני יכולה לסבול או להנות מהכל. לפעמים בשבילי. לפעמים בשבילו. 

 

אני אוהבת שתן, רוק, זרע, השפרצות, זיעה, דמעות, חלב אם, דם.  אני אוהבת נשים, גברים, חילופי זוגות, שלישיות, אורגיות, התבננויות בלבד. אני אוהבת סכינים. אני אוהבת לחתוך. להיחתך.  

אני אוהבת ללקק לבחיר ליבי את התחת. לנשום אותו, את האזור בין פי הטבעת לאשכים. אוהבת ללקק חורים נשיים ורודים. ואני אוהבת ללקק נשים בכללי. לא. אני אוהבת לאכול נשים. 

 

אני אוהבת חניקות, סטירות, צביטות, נשיכות, מעיכות, משיכות. אני אוהבת מכות, בעיטות, הצלפות, הפלקות - ולצערי הרב, כאן יש לי בעיות הכלת כאב. 

 

אני אוהבת קללות, השפלות, דיבור מלוכלך, טיזינג, משחק. אני אוהבת על הספה, על הרצפה, על השטיח, על המיטה, באמבטיה, בשירותים, ברחוב, במועדון, במגרש חנייה.

 

אוהבת פורנו רך, נשי, לסבי, מצוייר, אלים, מתעלל, מבויים, אותנטי, מציץ, רועש, שקט, מגעיל, מצחיק, בוטה, אכזרי, זנותי, תמים, שגרתי ורגיל. 

 

אני אוהבת לדבר, לפנטז, ולפעמים להעז.  אני אוהבת ידיים מחטטות. בלב. בראש. בתחת. בכוס.  בתחת! עם האימון או החשק הנכון -

אילו אורגזמות מטורפות. 

 

אני אוהבת סמים. אני אוהבת לרקוד. אני אוהבת לפלרטט.  אני אוהבת להסתכל. אוהבת כשמסתכלים.  אוהבת לפרגן. אוהבת לקבל פרגון. 

 

אני רוצה זוגיות משולשת, עם גבר ואשה. אני רוצה להיות קרייריסטית בחוץ, ושפחה בבית.  אני רוצה לבשל, לשטוף כלים, לקפל כביסה ולנקות, ולשכב על ברכיו ולחכות למכות כששוב דיברתי גסויות.

 

אני אוהבת להיות ילדה, אוהבת לדבר עם אבא, לאהוב את אבא, להיפתח בפני אבא, להיפתח על ידי אבא, אוהבת להיות הטינופת של אבא, אוהבת גילוי עריות, פיג'מות ורודות ושמלות לבנות, חצאיות עיפרון, מיני, שמלות נשיות, מכופתרות, נעלי עקב ושפתיים אדומות. 

 

אני אוהבת. רוצה. עשיתי.

לעשות.

להמשיך לחיות.

לשבור.

לשבור גבולות.

לשבור

אותי.

 

אבל זה רק שלך.

 

לפני 7 שנים. 12 בספטמבר 2016 בשעה 15:15

כל כך רוצה שתצליף בי עם חגורתך, תסמן אותי כמו שרק אתה יודע, 

תעטר את לובני בצבעה של נשמתך.

ושברגע שגופי ישמט על הספה וחגורתך תישמט מידך, 

תחדיר את זכריותך לטוסיק שלי באבחה אחת.

לפני 7 שנים. 11 בספטמבר 2016 בשעה 20:02

אל תתאהב בי. לא. לא. לא.

לפני 7 שנים. 9 בספטמבר 2016 בשעה 9:23

אינני חזקה מספיק

אינני נחושה מספיק 

אינני מאמינה מספיק

אינני לומדת מספיק

אינני נכווית מספיק

אינני בוחרת נכון

אינני רואה נכון 

אינני נושמת נכון 

אינני מאמינה נכון 

 

בוא נקח כדור ונלך לאיבוד 

נסתובב במעגלים 

תכופף אתכופף 

בעיניים נוצצות , אסירת תודה 

אהיה 

נשחק , נתנשק ונזדיין 

אשבר, אשתולל, 

ידך החזקה תכניע ותשבור אותי 

הו כל כך מהר .

 

די.

לפני 7 שנים. 9 בספטמבר 2016 בשעה 1:51

סמים - מסיבות - מוזיקה - הפגנות - הריגות - רדיפות - משחקים - תככים - סיפורים - זיכרונות - משאלות - חרטות - אהבות - קשיים - דמעות .

 

היא אמרה, 

היית צריכה לדעת לסתום את הפה.

להוריד את הראש לפעמים. 

את חייבת להבין, שלכל אחד יש דרך.

יש תבנית. 

תלמדי לספוג קצת, לקבל, 

בשביל שתוכלי לקבל. 

 

אמת. כעת היא מיותרת.

לפני 7 שנים. 5 בספטמבר 2016 בשעה 17:36

אני נוהגת כמו משוגעת, שאלת ?

בגין אותן הסיבות לכך שאני אוהבת לכאוב ולהכאיב.

לפני 7 שנים. 5 בספטמבר 2016 בשעה 7:02

עברו . שנתיים. 

לא היה שם כלום. 

בטיפשותי, 

חשבתי שכן. 

למזלי, 

הצלחתי לצאת. 

 

ואז הגיע אבא. 

והבנתי, 

שאפשר אחרת. 

שיש אחרת. 

שמגיע לי אחרת. 

 

אז כשאתה כותב לי,

לפעמים,

שולח לי סמסים

ממספרים שונים, 

אני רק 

מודה לך יותר. 

 

תודה שהיית חרא.

תודה שהיית מניאק.

תודה שהיית שקרן. 

תודה שהיית לא נאמן.

תודה שהיית זבל. 

תודה שהיית אפס. 

 

אם לא כך, 

לא הייתי מכירה את אבא.

לא הייתי מכירה אהבה, 

כמו שאהבה צריכה

להיות. 

לא הייתי יודעת מה זה

לרצות לאבד גבולות.

 

אם לא כך,

לא הייתי מכירה 

את מי שאני כיום. 

 

 

 

 

 

לפני 7 שנים. 2 בספטמבר 2016 בשעה 20:09

את זה שאתה רע.

מניאק. שטן. לא מתפשר ולא זז מ"מ.

אתה זה אתה, וזה מה שיש.

אין לי כח עליך, מולך.

דעת הזולת לא משנה , כי רק זו ששלך.

 

אוהבת את זה שאתה רע *אליי*. 

זה מרטיב אותי, אבא.

זה מחמם אותי. מבפנים החוצה. 

לחיי מאדימות. 

 

אוהבת את זה שאתה קשוח. 

חד משמעי והחלטי.

טוב. אולי טיפה, טיפונת שונאת, אבא.

אבל רק את החלק הזה. 

מבטיחה! 

 

אוהבת את זה שאתה מתעלם ממני.

אוהבת את זה שאתה צועק עליי.

אוהבת את זה שאתה מעניש אותי. 

אוהבת את זה שאתה מכה אותי. 

 

אוהבת את זה שאינך מוותר לי.

אוהבת את זה שאתה מתייחס לכל דבר.

לכל טעות וטעות שלי. 

 

אוהבת את זה שאתה תובע, לוקח ובועל.

 

אוהבת את מקומי. 

כן. אני יודעת מהו, אדוני. 

תחתיך.

לרגליך.

 

לפני 7 שנים. 2 בספטמבר 2016 בשעה 7:15

שינה טרופה 

אותי עטפה 

חלום ועוד חלום 

במספר - כחמישה. 

עוד הריון , ועוד הריון. 

ביום ראשון

אקפוץ לרופא 

לשלול 

שיגעון.

לפני 7 שנים. 1 בספטמבר 2016 בשעה 18:57

תתחברי לצ'אט כבר?