בזמן שחשבתם

(בתקווה) מחר אשוב לישראל מניו יורק. 

מחבר שהתאבד, למלחמה ומילואים. 

אם מישהו פה מהדרום וצריך מקום, ביתי ביתך. 

אני לא מציע לנשים כדי שזה לא ישמע לא נכון. 

אפשר לבוא עם משפחה של שישה. יש מקום 
ביתי ביתכם. 

לשם החיוך הרגעי וההומור,

תנדרו שכולכן באות אלי אחרי המלחמה. 

כולכן. עד האחרונה שבכן. 

אם יהיו פה עשר נודרות, ננצח. 

קודם כל לנשום. 

ישראל הופתעה. 

אבל לישראל כוח.

תחזיקו אחד את השני כי זה הכי חשוב. 

אנחנו כולנו בני אותו גורל. 

ניו יורק קרה. ועם המצב רוח והעצב זה עווד יותר מכביד. 

נכנסתי לדירתו. אמו חיבקה אותי. פאר של יוקרה זהובה בקור ועצב. הוא התאבד ולקח איתו גם מאיתנו. 

מחר הלוויה. 

ה

אני טו מאץ. אני יודע. מילדות קשה לאנשים לעכל אותי. 

וכאן, בשחור הזה, אני מנענע את הטוסיק הוורבלי שבי בתנועות מעגליות. ולפעמים אני כותב פה דברים שאנשים מזדעזעים. כשזה קורא אני מוחק כי אני מודע להיותי טו מאץ.

הבוקר הודיעו לי שהוא התאבד. 

בן 44.

אבא. 

גרוש. 

ירה לעצמו בראש הלילה בניו יורק. 

עוד מעט אצא לשדה. 

אני מרוסק. 

אדם הוא אדם. הוא בא לבדו לעולם ויוצא לבדו מהעולם. בדרך יפגוש אנשים. יכנסו ויצאו ושוב. גם בזוג הוא לבדו. ואם ישכח זאת, לא יהיה לו עצמו, ולא יהיה לו בזוג. אדם הוא אחד. 

להתבגר מנרטיב זה דביק וכואב כמו פלסטר ישן על עור. 

״אבא אני הכי אוהבת ללכת איתך לשופינג״, אומרת לי הגדולה שלי ואני מחייך. ברור. פשטה על אמריקן איגל ולולו כמו בנורמנדי. לא השאירה לי סיכוי. 

לדעתי פורנו מעיד הרבה על מי שבאמת צורך. 

כולם צופים בפורנו. יש כאלה יותר, יש כאלה פחות, ואיכשהו הנושא לא מטופל דיגיטלית. הרבה דברים אפשר לעשות בתחום הזה. מספיק שאסכים לחשוף את הפורנו שלי למישהי כדי שהוא תלמד עלי הכול ברגע. אם נוסיף על זה גם סמניות לאיפה גמרתי היא בכלל תדע אותי לדקויות. 

רוב האנשים בעולם לא מתחברים על בסיס סקס. הסקס הוא 10% מהקשר. אבל כאן יש אנשים שחיבור מיני הוא 90% מהקשר עבורם. זה היה מקל מאוד לדעת מי נכון ומי לא אם אפשר היה לראות איפה גמרתם/ן. ועל מה. 

תנסו פעם להגיד לפני ״אפשר תמונה?״, ״אפשר פורנו?״

לא בטוח שתרצו לחשוף תמונה אחר כך. 

פורנו חושף נבכי נבכים. 

זה כלי להיכרות חושפנית לא חשופה.

ולהבנה מהירה של טעם וסטייל ורוחב שריטה.

כמו כן, מדד לעד כמה עמוק יורדת מחילת הארנבת. 🐇

תחליפו פורנו :-)