בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

The Walking Dead

לפני יומיים. 28 במאי 2020, 20:35

הוא הכי מיוחד שיש, כמעט מכולם כל מה שמייחד אותו זה השפע, הזרימה ואפילו הטוהר .

הוא חלק מהשילוש הקדוש ולפעמים בעיניי הוא היחיד.

 

חג שבועות שמח!!

 

לפני 3 ימים. 27 במאי 2020, 10:26

ישנה השתקפות, כזאת שלא רואים הכל, אבל אפשר לראות הכי ברור.

היא קטנטנה כלכך, בת כמה חודשים והאהבה שלי אליה עצומה.

אני אוהבת להיות קרובה כלכך, במרחק של סנטימטרים בודדים,

כשהיא תופסת לי עם שני ידיים את הפנים ומסתכלת לי לתוך העיניים.

אני רואה את עצמי מבעד העיניים שלה, אני רואה כמה אהבה היא מחזירה לי חזרה- ככה, דרך העיניים... בלי לומר מילה.

דרך העיניים שלה אני רואה את עצמי הכי טוב שיכולתי לראות אותי אי פעם, אני כלכך אוהבת אותי דרך המבט שלה.

ואני כלכך אוהבת את העובדה שהיא הצליחה להיות חלק מהחיים שלי.

 

אין בעולם אהבה - כמו אהבה של אמא!

לפני 4 ימים. 26 במאי 2020, 21:37

במידה ויש מישהי שאוהבת אותך, כמעט כמו שאתה אותה אבל לא עשיתם כלום כדי לעשות משהו עם זה - זו בעיה.

 

אבל לפעמים נמאס כבר ללעוס דברים בכח, זה נהיה כמו מסטיק.. וגם לזה עם הטעם הכי טעים, אחרי הרבה לעיסות נגמר הטעם.

 

אז הפיתרון הוא לשחרר

 

וכמו שאיש חכם פעם אמר

אין בעיה שאין לה פיתרון, כי אם לא כן - לא הייתה בעיה!

 

עכשיו זדיינו!

לפני שבוע. 23 במאי 2020, 22:59
לפני שבוע. 23 במאי 2020, 6:41

אני אוהבת לדמיין אותך, בעיקר בבוקר כשכולם ישנים.

יש לי זמן לדמיין אותך נכנס מתחת לשמיכה אל בין הרגליים וגורם לי להתפתל על הלשון שלך, אני אוהבת כשאתה מצפה ממני לשתוק ובו זמנית גורם לי להתפוצץ.

אתה עולה למעלה, אתה מנשק אותי בתאווה, כשאני נמצאת לידך אני מתמסרת כל כולי, גם אם יש בינינו ים אגו או מסיכות, הכל מתנפץ וחסר משמעות כשאנחנו יחד.

**

אתה מתהפך על הגב ומרים אותי עליך כאילו הייתי מחזיק מפתחות, אני אוהבת את הכח שלך, את הכח שלך עליי... אותך.

אני אוהבת לרכב, במיוחד על הזין שלך, אני אוהבת איך שאתה סורק אותי עם המבט שלך ומעבר לכל העירום אתה היחיד שמצליח לחדור ולראות את כל כולי מבפנים.

 

אתה מסובב אותי שוב ומוריד את הראש שלי על הכרית, אתה מרים את התחת שלי למעלה ומפליק , אני נצמדת אליך ואתה חודר אליי מאחור, אני לא מצליחה לשתוק וגונחת את השם שלך עד השמיים, אני מתפוצצת ומתפרקת על הכרית,

כמעט אחריי אתה יוצא החוצה, אני מתיישבת על הברכיים ואתה משפשף את הזין שלך עד שאתה גומר לי על הפנים.

אתה אוהב לראות את הזרע שלך נשפך לי על השפתיים.

ואני..... אני מאוהבת בך.

 

לפני שבוע. 21 במאי 2020, 17:39

העולם נחלק לשניים, כמעט כמו הכוס שמדברים עליה (זו ששותים ממנה יא סוטים)

יש את החצי המלא והחצי הריק

וגם אז תלוי איך מסתכלים על המצב, מה שכן עדיף להיות מלא.

כשאתה מלא סימן שלא חסר לך כלום, שיש לך עודף ביטחון.. שאתה בעצם מרוצה ממה שיש לך (או אולי סתם עודף משקל).

 

אבל כשאין - המצב אחרת, יש חוסר מיקוד והמטרה בעצם מתרחקת, כי אתה רוצה כסף כי אתה חושב שתוכל לקנות הכל, תכשיטים, בריאות, אנשים - שלא יחסר לך כלום ואתה חושב שהכסף יעניק לך את כל האמצעים

וברגע שיהיו לך את כל האמצעים ולא יחסר לך כלום אז אולי תהיה מאושר.

 

אבל פעם היית במקום הזה?

אני כן, פעם כל הזמן רציתי מה שיש לאחרים.. וכשהגיעו דברים שהיו טובים לי.. חשבתי בעיניי אחרים איך יראו אותי, שכחתי לקבל החלטות בעצמי.

ואז כמו ילדה קטנה (טבולה ראס) שרק אחרי שקיבלה מכה רצינית לאחר שטיפסה גבוה מידי על מתקן השעשועים, הבינה שבפעם הבאה היא לא תטפס גבוה ואז לאט לאט כשעברו השנים היא הפסיקה לטפס בכלל

והיום כשכבר גדלה יש לה פחד גבהים.

ככה אני, מיום ליום כשניסיתי להשיג מעבר ליכולות שלי הפחד שלי לנסות התעצם והיום.. היום בטוח אפחד לנסות

וגם הוא, אני מכירה אותו.. גם הוא כבר לא ינסה.

 

ואולי לא הכל שחור או לבן ?

אמנם אני והוא לא מלאים אבל בטוח אנחנו לא ריקים מתוכן... מקווה שיום אחד אשאר זיכרון מתוק בעיניך.

ולא כזה שמשאיר אותך הלום קרבות.

 

 

לפני שבוע. 20 במאי 2020, 18:04

יום אחד,

כשנגיע לסוף..נרגיש שבעים ממה שעברנו?

מה נרגיש אם החמצנו?

החמצנו מטרות, יעדים אהבות?

 

כשיגיע הסוף,

זה יכאב? או אולי בכלל סוף סוף נרגיש שלווים, שלא צריך יותר להלחם על כל דבר, סוף סוף ברגע אחד תעטוף אותנו שלוות עולמים.

 

וכשנלך..

זה יכאב למישהו? אולי בכלל יהיו כאלה שירגישו הקלה שהם לא חייבים יותר ובכלל יהיו כאלה שירשו לעצמם סוף סוף להתקדם בלעדינו.

 

תמיד כשמגיע הרגע הזה, שמשהו מחזיר את המציאות לפרופורציה ואז הכל נראה שולי, לא בא לי לכעוס, בא לי דווקא אז להלחם הכי חזק על מה שאני הכי רוצה!

 

לא משנה מה עשיתי בחיי, מה השגתי, במה נכשלתי,

אם הייתי טובה יותר- או טובה פחות.

בסוף הרי כולנו הופכים להיות אותו הדבר.

 

 

לפני שבוע. 20 במאי 2020, 7:18

יש קטע למבט ראשון.

אני לא מתכוונת לרושם ראשוני- כי ברושם ראשוני צריך לדבר, ליצור אינטראקציה כלשהי.

למבט ראשון יש קטע, פשוט יודעים שזה זה.

 

 

פעם היה לי קטע ילדותי ומפגר שמאמינה שאם התאהבתי אני לא אוכל להרגיש משהו למישהו אחר.

ובכן, זה לא נכון!

הנה, אני חיה ונושמת כדי להגיד לעצמי שזה אפשרי.. ואפילו בגדול.

איך ילדון קטן מעז להיכנס לנעליים כלכך גדולות, או למיטה כלכך קטנה ולפנות לעצמו מקום? 

אין לי תשובה חד משמעית, אולי כח רצון ומוטיבציה? או אולי בכלל מבט ראשון?

 

הייתי שם פעם, כשזה היה ממבט ראשון הרגשתי את הזרם בקצות האצבעות

ואז הפרפרים שהגיעו,

פרפרים בבטן זה הדבר הכי נעים והכי הופך בעולם, כשאת מתרגשת לפגוש את האהבה הכי גדולה שלך , ללטף לו את הפנים, לעצום את העיניים בזמן נשיקה ולהרגיש את הגוף מרחף מעל פני האדמה.

את התחושות האלה בלבד קשה לי כבר להרגיש היום, הם נצורים אבל עמוק בזיכרון חדרי הלב .

מעניין אם חווים דבר כזה, האם בהכרח הדבר הוא הדדי?

 

 

לפני שבוע. 17 במאי 2020, 11:10

אני יודעת שטוב לך, אני מרגישה את זה בנשימות שלך, במבט.

כשאתה נוגע בי לאורך כל הגוף אני יודעת שהיית רוצה שזה יהיה יותר מרגע- לרגעים אני אפילו רוצה את זה בעצמי.

 

טוב לי שאתה כאן.. טוב לי שכשאני איתך שאר הדברים לא מעניינים אותי.

 

 

 

לפני שבועיים. 16 במאי 2020, 5:44

לרגעים אני קופאת במקום, מאבדת תחושת זמן.

אני לא יודעת באמת להצביע על מה הרגש,

אבל אני חיה, הלב שלי חזר לפעום, אני מרגישה איך התשוקה ממלאת לי כל וריד, איך אתה נוגע בכל מקום בגוף.

אני חרמנית של רגש, כשזה מוגש חם - אני בולעת את אותך בתאווה, כשהמבט המעריץ מלטף את הגוף, חודר לאט ובכח וצורב את התחושה שלי בזיכרון.

אני נרטבת ממלחמות של מילים, אין דבר יותר מגרה מגבר חתיך אמיתי שסוגד לאדמה שאני דורכת עליה .

 

אתמול היה הכי חלומי, חזרתי לחיות, הרגשתי אלוהית,

הטרפתי אותך כמו שאף אחת לא הצליחה, אני אוהבת את הרעב שלך אליי...

 

אני אוהבת כשאתה מזיין לי את הלב.