שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Worship in the bedroom

אחת, שידעה לעשות קסמים
שידעה, להגיד מילים..
לפני יומיים. רביעי, 17 ביולי 2019, בשעה 09:48

?

 

כן? 🤔

לפני 4 ימים. שני, 15 ביולי 2019, בשעה 13:55

אני מפנה את הלב.

אני עובדת קשה לנקות את כל הפינות ולסדר את העבר במדפים שבעליות ובחדרים כדי שיהיה לי מקום.

 זה פאקינג קשה כי מפריעים לי בדרך. 

פחדים מתרוצצים שם בכל מקום, וחששות (שלא לדבר על חרדות שעושות פינג פונג בין השריטות והצלקות שהצטברו שם).

וגם אתה... קצת מפריע.

אתה וכל התקוות שתליתי במה שאולי ובעצם לא.

יש לי דמעות בעיניים כשאני מקלידה והלב שלי כואב וכבד. יש הרבה מה לפנות. הרבה לשחרר. כיווצים וחסימות בכל מקום.

ואני מבינה שמה שאני צריכה זה אקס פקטור טלי. או איזה דה וויס עחזריט.

 

לשים על הכסאות המסתובבים אנשים יקרים לליבי. 

 אלו שמכירים ואוהבים אותי, שיודעים מה אני צריכה, ליום מיונים שבסופו אקבל רשימה של שלושה שהפוטנציאל שלהם גבוה לשמח אותי ומינימלי לשבור לי את הלב.

מקסימום מאץ' מינימום כאב.

 

על הכסא הראשון אני אושיב את גייגר. כמובן בדרס קוד 😉. 

על הכסא השני מתלבשת בחתיך ת"א 😍

על הכסא השלישי שני נשלטים שלי.

אחד מהעבר ואת זה הנוכחי.

99% ממי שהייתי איתו בקשר שליטה אני עדיין בסוג של קשר חברי. אני יודעת שהם ירצו רק את הטוב בשבילי.

 

בחדר שמאחורי הקלעים אני אציב את וושי, שחוץ מצחוקים יש לו גם עין חדה ושכל מבריק, לראיין ולהרגיע את מי שיפנה.

להסביר לו קצת עלי ועל... הצרכים שלי.

 

ואז?

אז אני אשחרר. 

ואתן להם למיין, לסנן ולהעביר דרך נפה מועמדים. 

סיימון קאוול יהיה אפס לידם.

איך אומרים בטופ גאן?

"דה בסט אוף דה בסט אוף דה בסט". (בשבילי כמובן)

אלו שפנויים.

אלו שפנויים רגשית

אלו שיהיו מאושרים לעשות אותי מאושרת. ויהיו מאושרים לתת לי לעשות אותם (מאושרים 😉)

 

והעבודה שלי תהיה רק להתרכז בלהמשיך לארגן את הלב.

לשחרר את מה שדורש שחרור,

לאוורר את מה שדורש אוורור,

 

ולא... לפחד להתאהב.

 

 

לפני שבוע. שלישי, 9 ביולי 2019, בשעה 12:03

עם מחשבה:

להוציא את החגורה שלו מהג'ינס שזרוק על הרצפה. לכרוך אותה סביב הצוואר שלו ולכוון אותו לרימינג חסר אוויר רגע לפני שאני נכנסת להתקלח.

לשמוע את הקולות הקטנים האלו של הנאה שהוא משמיע. (לקח לי לא מעט לאלף אותו, את המנכל השקט שלא עושה ולא מבטא רגשות, לא לעצור את עצמו ולהשמיע לי אותם. שהם נעימים לי)

פעימת לב אחת לפני שאני מתמכרת לעונג - לסמן לעצמי בכוכבית לשלוח אותו לבדוק אם הוא מחוסן נגד צהבת. 

 

*

להוריד לו סטירה.

לראות אותו נדרך כולו. 

את העיניים שלו -  עיניים של חייל- הופכות מעורפלות. נשטפות אינסטינקט התקפה לפני הסתערות.  

אשכרה, רעל בעיניים. כמו כלב שמירה ענקי.

לשכב מולו בשיא הרוגע ולהנות מהשרירים שמשתרגים במאמץ שנדרש ממנו להשאר במקום בלי להתקיף. בלי להחזיר.

לדעת שהוא יכול לפרק אותי בשניות. גדול ממני. חזק ממני.

וכל כך קטן מולי.

 

לצפות בהשתאות איך המבט שלו הופך מטמורפוזה מופלאה מולי.

לשמוע אותו אומר "תודה" ו- "את יכולה עוד אם את רוצה" 

 

בלי מחשבה:

להזמין ליד הסטייק סלט בשבילי ובהכי טבעי לקחת לו מצ'יפס שהזמין לעצמו. 

 

 

לפני שבוע. שני, 8 ביולי 2019, בשעה 07:36

עוד כמה שנים אולי תספר למישהי עלי.

אולי זה יהיה תוך כדי כרבול, שניה אחרי שזיינת אותה כמו שצריך. 

תלטף לה את הזרוע, בתנועות כאלו מתמשכות שמוציאות גרגורי עונג, ותגיד כמה משפטים לא מחייבים. כאלו שאולי יסבירו לה אותך ואולי רק יסבכו.

 

בראש שלך אתה תדע שצדקתי.

ושאתה אדיוט שנתת לי ללכת.

 

 

 

 

לפני שבוע. ראשון, 7 ביולי 2019, בשעה 21:18

שתבוא ותשתוק.

שתבוא ותרד מייד על הברכיים.

שלא נדבר.

שלא תשאל מה שלומי.

שלא תספר איך היה לך היום או השבוע או כל פאקינג משהו אחר שלא קשור אלי ולמבט הזה בעיניים שלך שאני משתקפת בו.

כי את כל הדיבורים עשינו כבר.

פה, ובהנגאאוט ובוואטסאפ ובטלפון (אני מתקשרת מחסוי) ובשעות האינסופיות והלא נורמליות בהן אני נוהגת.

וחפרתי ושאלתי ונחשפת ושיתפת.

והייתי לך אם ואחות.

והיית מופתע מכמה אתה מאפשר לעצמך להיות חלש וקטן וחשוף. כל כך חשוף  מולי. 

וכבר למדתי אותך. 

וכבר שיננתי את המפה של הבטן הרכה ונעצתי נעצים של כאב.

 

ועכשיו... תשתוק.

תשתוק.

לא צריך גאג או איזולירבנד חבלה או תחתונים משומשות שלי (😈)

 

רק את המבט הזה שלי שגורם לך לחייך במבוכה 

ולהסמיק

ולגמגם עד שנגמרות לך המילים.

וזה רק אני ואתה

ובועה.

 

תהיה.

ותשתוק.

לפני שבועיים. שישי, 5 ביולי 2019, בשעה 07:00

שש בבוקר,

אני שוכבת במיטה ותוהה אם המשתתפים בטיול הבינו ממני שצריך להביא סנדלי שורש להליכה במים ולא להביא חוטיני (מנוסח בכוונה בלשון זכר מיינד יו).

וחושבת עליך במקום

 

חמישי זה לילה של מסיבות. נהנית? איפשרת לעצמך?

קצת מתכווץ לי הלב כשאני מתפללת שתקום בלב שמח הבוקר (בוקר, על מי אני עובדת? צהריים כזה. נו, הגיוני. אני אהיה עמוק בקטיף פטל)

כמה כאב אתה שואב מההתחבטויות במקום שאמור לשאוב מהכאב עונג.

אני מקווה שיהיה לך חיוך על הפנים, 

אני מקווה שתקום בלי כאב ראש של הנגאובר, מקסימום עם קצת יובש בפה, משהו שאקמול יעביר ולא רצון לכדור 9 מ"מ.

קפה מאפה וחיוך

בלי יסורי מצפון ובלי כל השיט הזה.

שתדע שאתה - אתה.

וזה מספיק לגמרי לעולם ולי - ומתי זה כבר יספיק לך?

 

בא לי לשחרר רצף פקודות:

 תשחרר. קבל את עצמך כמו שאתה. תעשה זכרונות טובים.

אבל זה לא הולך ככה. נכון?

 

 

כמובן שמיועד גם לכל מי שחגג הלילה במקום לבוא לטיול שלי :)

תעשו זכרונות טובים גורים קטנים.

 

בתמונה (לא אילוסטרציה):

אני עושה זכרונות טובים עם חברים שהגיעו למאנץ' שלי 😍 

 

לפני שבועיים. חמישי, 4 ביולי 2019, בשעה 08:53

https://thecage.co.il/profile/112620

😈

לפני שבועיים. שלישי, 2 ביולי 2019, בשעה 13:36

שישי הקרוב 5.7

נפגשים ב9:30 למסלול מים 

ממשיכים לקטיף פירות יער

מתיישבים לפיקניק ופטפוטים.

מה שאתם צריכים לדעת בשלב זה נמצא פה

רציניים שאישרתי יקבלו נקודת מפגש, תקליט וחולצה

זה מאנץ' חברתי לא סשן בטבע

 

עריכה:

דברים שמצחיקים אותי:

80% ממי שכתובים שמגיעים או מתלבטים בכלל לא פנו אלי ולא דיברו איתי 😂😂😂