בלוג?

לדירה החדשה קניתי ספה, לא נוחה משהו אבל עושה את העבודה.

הבנתי בעצם שצריך 2 פוזיציות עיקריות - עמידה ושכיבה.

לפני שהספה הגיעה, ידידה קפצה לביקור, ישבנו על השטיח, שתינו יין, שמענו מוזיקה ועשינו בדיקות אנטיגן שקניתי מהדילר.

הרגיש כמו פיקניק של ילדים מפונקים אבל תענוג.

לא אספר איך היה במיטה כי אני ג׳נטלמן, וואן מן דאז נוט קיס אנד טל.

סופש נעיםם

לא יודע איך מצאתי את עצמי בשתיים עשרה וחצי בלילה יושב על איזה בר זר, שותה שבט קרה ושומע ברקע את קולו שלדייויד גילמור מבצבץ מבעד לרבי השיח בשולחנות

Home, home again

במקום שהכי לא הרגשתי בו בבית

אז חזרתי הביתה כיוונתי שעון מעורר והלכתי לישון

עוד שאלה, אתה לא נגעל מכפות רגליים מלוכלכות?״

את יודעת.. תמיד אפשר להתקלח. מה גם, שמאוד חשוב לי טיפוח, אסטתיקה וניקיון. אז אין סיכוי שאם היא מוצאת חן בעיניי היא לא תהיה כזו.

״ומה גורם לכפות רגליים להראות טוב?״

אוי זו שאלה נהדרת שאשמח לענות עליה. תראי, לכל גבר שנמשך ע״י כפות רגליים יש את הטעם שלו. בעיניי, סוליותמוקשתות ובהונות ארוכות כבר קנו אותי. תוסיפי לזה קעקוע קטן או טבעת לאחת הבהונות ו-וואוו, הלסת נשמטת. ואז נדברעל הפדיקור, כחול כהה, שחור או פרנץ׳ לבן זה מדהים בעיניי.

״וואוו, הקדשת לזה מחשבה אה?״

חח כן, כל אחד ומה שעושה לו את זה, אבל היי, לפחות תרוויחי מלא פוט מסאז׳.

״הוו, פוט מסאז׳ אני אוהבת״

״מה יש לאוהב בזה?״ היא סימסה לי בפליאה.

תביני, לא בחרתי לאהוב את זה, פשוט בשלב מסוים אתה מבין את זה.

אתה מבין שכפות רגליים עושות לך את זה.

כל אחד מגלה את זה בדרך שלו.

טוב לא כל אחד.

אבל בקרב גברים - כן, זה הפטיש הנפוץ בעולם (ויקיפדיה - לא אני)

״אוקיי, אז ממה זה?״

הפטיש נגרם על ידי אזור במוח, הסמוך לאזור שקשור לאיברי המין. יש סברה שלעיתים מתרחש קשר עצבי בין שני האזורים, וכך נוצר הפטיש (שוב, ויקיפדיה - לא אני).

״ומה עושה לך את זה בזה?״

אני יכול לכתוב לך פסקה ארוכה מאוד של איך זה מדליק אותי, אבל אני מעדיף לספר לך את זה פנים אל פנים.

אבל כשאנחנו נפגשים, אם תבואי עם סנדלים או נעליים פתוחות תביני למה אני לא מסתכל לך על הציצים.

״ואיך אתה גילית את זה על עצמך?״

כשהייתי כבן 15, בזמן השתוללות ההורמונים, יום אחד חזרתי הביתה אחרי הברזה מבית הספר ושהות ממושכת בים והקלדתי בדפדפן www.porn.sheker_colshehu.com הקטגוריה הראשונה שקפצה לי הייתה לסביות. (כי למה שלא נחפיץ פשוט משיכה מינית מסוימת למגדר מסוים).

זו הייתה הפקה מושקעת, עם ארט, סטיילינג וליהוק מעולה.  כל סיפור המסגרת היה האלווין. מתחילת הסרט הצלם מידי פעם קורץ באקסטרים קלוזאפ לאיזור הבהונות וחוזר למדיום - טושוט קלאסי. הן גרבו גרביים גבוהות, עד הברך בערך.

העלילה נמשכת, מסתבכת ומתלכלכת, כשכל הזמן עובר לי בראש ״למה לעזאזל היא לא מורידה את הגרביים הסקסיות האלו?!״

בעודי מדלג עם העכבר על חלקים מהעלילה המשובחת -  PAUSE! לפתע אחת הכוכבות מחזיקה בגרב הפרטנרית שלה כשהיא כרוכה סביב קרסולה - PLAY! היא מורידה אותה בפראות ונכנסות לסשן הבעת חיבה משוגעת לכפות הרגליים. וואוו! מיינד בלואו! מבט קטן למטה יגלה לי שאמנם אני רק בן 15 אבל זה הכי קשה שהיה לי עד היום.

״מעניין..״

ואז היא שלחה לי POV שלה.

לתמונה טיזרית כזו לא ציפיתי. הרגליים שלה משולבות אחת על השניה על שולחן הקפה מול הטלויזיה, כשגרביים לקרסוליה.

סופש נעים.

אז אתמול שכולם חגגו, ישבתי בבית וראיתי סיינפלד

שתיתי בירה והדלקתי נר לאווירה קוזית

היה רגע של פומו אבל אז נזכרתי מה זה לחכות למונית בקור, לחכות שיכניסו אותנו למסיבה, ולהעביר את כל השבת בשתייה מרובה של מים אחרי כל האלכוהול של אתמול.

במקום זה - החלפתי מצעים, הפעלתי 2 מכונות, הכנתי צהריים וממשיך מאיפה שעצרתי אתמול, בהצעת נישואין של קונסטנזה.

חשבתי שכשאעבור למרכז (גבעתיים) אהנה יותר מהחגיגות, אבל למעשה אני נהנה יותר מהדירה שסידרתי לעצמי.. 

שתהיה לנו אחלה שנה :)

להשאר ער כדי לחכות למכונת כביסה שתסיים

להנות ממראה של בית מסודר

ריח של חומר לרצפה ממלא את הבית

לשמוע את צליל ההתנגשות של בקבוקי בירה ריקים בדרך למיחזורית

וסודה? זה סתם קלישאה, אני אוהב סודה מאז שאני זוכר את עצמי

או שסתם נולדתי בגרסה המבוגרת של עצמי

שבת של חוסר מעש, שזה אוקסימורון

כמה שלא עשיתי כלום ככה התמלאתי בעצמי

וזה נפלא סהכ :) 

שניה ברצף של לשמוע מוזיקה וליהנות מהכלום

באמת כלום, מוזיקה טובה, בירה ורביצה

אמנם לא הלכתי לחגוג; דיג׳יי, אנשים ורעש 

אבל לא רע, ממש לא רע

אפילו טוב, נהנה מטיפות הנוסטלגיה 

כזה אני, קצת מתרפק 🤷🏻‍♂️

בוקר טוב מורכב מ:

שתי כפיות קפה

אפס כפיות סוכר

שקט אנושי

ופלייליסט מעולה

ככה עובר לו הבוקר הממוצע

ואיך ממשיכים את היום?

היום אתמיד בלהיות קרוב למזגן

אני לא צריך הרבה כדי להידלק

2-3 בדיחות שנונות

חיוך, בגרות וספונטניות

זהו, אני רוצה להכיר אותה.

אם יש לנו את אותו טעם במוזיקה? אז בכלל  

כבר בא לי להעביר איתה איזה יום שבת

לעזור לה לבחור סוקולנטים

ולחכות לרגע שתתפוצץ לי הבועה

לא כולם הטעם של כולם

וזה בסדר

הגיוני לא?

אז למה משחקים משחקים בגלל זה?

גוסטינג שמוסטינג ושלל מכבסות

נוצר וואקום, ריק, חלל

רק בגלל שמפחדים להגיד ״סליחה, את/ה אחלה אבל לא הטעם שלי״

פעם חשבתי שזה עניין של גיל, של בגרות

אולי זה פחד אמיתי מכנות?

וכנות יוצרת אינטימיות?

ושממש קל להיות מאחורי מסך ולדפדף ימינה ושמאלה בהיצע מדהים איןסופי?

שיהיה סופש מדהים לכולנו