צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקטנה שלו כבר לא קטנה

6

לפני 6 שנים. 2 באוגוסט 2017 בשעה 15:46

6 חודשים של ריחוק

חוסר ודאות

 

 

חיכיתי

התבשלתי

6 חודשים

 

 

מישהו פעם אמר לי

שכדי להתקרב

צריך להתרחק

 

 

6 חודשים שלא נכנסתי לבלוג

לא קראתי אותך

לא חיפשתי אותך

 

אתה בוער לי בעצמות

שורף לי בנשמה

אין שניה שאתה לא במחשבות שלי

 

מנהלת מלחמה ביני לבין עצמי

עברתי גיהנום בדרך

 

 

 

איפה אתה?

 

לפני 7 שנים. 23 בינואר 2017 בשעה 14:57

נעלמתי.

התרחקתי מהכל.

מחר

יוצאת לחיים חדשים

משאירה את העבר מאחור

ונוסעת

אל הלא נודע.

 

 

קפצתי להתעדכן

לראות מי ומה חדש.

 

 

 

ובכל הזמן הזה...

בוכה אל הקירות.

לפני 7 שנים. 11 באוקטובר 2016 בשעה 6:38

 

המוות

מתחיל מהנשמה

ורק אחר כך

יוצא

אל הגוף.

 

 

עוד, ועוד, ועוד

ועוד לספוג

ועוד מילים

ועוד כאב

ועוד צעקות

ועוד סיוטים בלילות

ועוד לילות בלי שינה

ועוד פחד

ועוד לבד

 

התעייפתי.

 

 

 

 

 

להתראות נשמה

להתראות גוף.

לפני 7 שנים. 31 באוגוסט 2016 בשעה 21:28

דרך לברוח מהמחשבות.

שלא יבלבלו לכם בשכל.

בלילה

המחשבות הכי תוקפות.

ואז לכי תנסי להתנער מהן.

 

 

אני קוראת אותך

עוקבת בקפידה

בודקת

משווה

מתאכזבת

למה זה קרה ככה?

למה הגבת בכזו קיצוניות?

הרי הכל היה יכול להיות אחרת

 

שלא תחשוב שאני לא רואה

לא מרגישה

הנוכחות שלך חסרה לי

זה לא קל

אני נלחמת בגעגוע ובכאב

משדרת קרירות

ונקרעת מבפנים.

 

מישהו חכם פעם אמר לי

לפעמים צריך להתרחק כדי להתגעגע

ואנחנו

התרחקנו לנו

ובלי לשים לב

נוצרה חומה ביננו

שחוסמת הכל

 

אני רק מקווה שטוב לך

שאתה מאושר איתה

או עם כל אחת אחרת שתבחר

שאתה מצליח ומגשים את עצמך

 

 

 

תחייך

יום אחד דברים יסתדרו.

:-)

לפני 7 שנים. 10 באוגוסט 2016 בשעה 15:05

בי

טיפת געגוע

אליך

לא לקולך

לא למגע

לא למשפטים

למילים

שהייתי אוהבת לשמוע

עברו שבועיים וחצי

והחיסרון שלך הלך

ונעלם

זה כאב

וזה

ע ב ר

מאחלת לך

שאולי

יום אחד

תבין

שהיו פה אנשים שרצו

שיהיה לך

ט ו ב

אבל

אני כבר לא כאן

לא שלך

לא איתך

לא לצידך

הייתי

ולא אשוב.

 

להתראות חבר

להתראות עדי

 

 

 

 

 

הסוף.

 

לפני 7 שנים. 26 ביולי 2016 בשעה 8:06

קמה למוד עצוב.. מתגעגעת.. ועם כאב גדול - הולכת..

* השיר נכתב בלשון נקבה אך מיוחס למין השני *

 

חושך 
לא ראיתי כלום 
עיניים זרות עיבדו נתונים 
ניסיתי להפוך את עורי 
אבל העור שבפנים דמה מדי לשלי 
רציתי להדוף את השנים שעומדות בינינו 
בלי להבין 
שאין כלי נשק בעולם שרק מתוקף אהבתי 
יכריע את הזמן 

אני לא אפסיק לרצות 
אני לא אפסיק לרצות 
אני לא אכנע לרעיון הזה 
שאי אפשר כי אי אפשר 
ואי אפשר 
זה עניין של הישרדות 
גם אם תגידי לי שדי כבר ונגמר 
אין לי ברירה אלא לרצות את האפשר 

ימים 
ימים אל תוך לילות 
חיבוק שלא נגמר 
ואז ברגע הוא נגמר 
וכשהריק הזה חושף את פרצופו 
נדמה שכל מה שרציתי 
אף פעם לא יבוא 
אבל 

אני לא אפסיק לרצות... 

שקט 
שקט בסלון 
שקט במטבח 
שקט גם בטלפון 
כל מה שרציתי זה לישון 
אבל הרעש המחריד חדר לי לחלום 
וסוף, סוף לסיפור 
אני חותמת בלי רצון על טופס השחרור 

אני לא אפסיק לרצות...

 

 

לפני 7 שנים. 19 ביולי 2016 בשעה 22:32

השמיים כחולים מעלינו,

מלאים באורות

אולי יום אחד אוכל גם אני לראות,

לראות.

 

 

ונפלתי

לארץ

בשקט

עצמתי עיניי

אטמתי ליבי

והרגשתי

איך

אני

מ ת פ ר ק ת

מכל כאביי

מכל

ב ד י ד ו ת י .

לפני 7 שנים. 10 ביולי 2016 בשעה 23:24

שאתה ישן

אני עוצמת עיניים

ומפנטזת

על

הא ודא

וכמה הייתי רוצה ש..

אבל שנינו יודעים

שבתכלס

אין לך מספיק..

א ו מ ץ

אני במקומך

כבר הייתי חוטפת את עצמי

למקום מסתורי ולא נודע

ומבצעת את זממי!!!!

כמובן

שלא אתנגד..

אני כלבה טובה ;)

 

מחכה לסופש שוב להתפרק 

בין ההצלפות והחיבוקים..

 

 

שיהיה לילה טוב עם חלומות רטובים ונועזים

לפני 7 שנים. 4 ביולי 2016 בשעה 12:53

חזרתי.

 

חזקה יותר. עוצמתית יותר. 

בלתי ניתנת לשבירה.

ולא,

אני לא מצטערת על שום דבר ;)

 

ברוכה השבה.. עדי.

 

לפני 7 שנים. 19 ביוני 2016 בשעה 21:34

" יוצא שאת תמיד שותקת,

אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל.."

 

 

לוקחת הפסקה, להביט בעצמי, לחשוב, לנוח, להבין, ללמוד, להירגע.

 

 

 

 

להתראות עדי.