בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל שקר

החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.
לפני 7 שנים. 1 בספטמבר 2017 בשעה 9:24

להסתובב בלי תצלום שלך עם דוד ביטן

 

לפני 7 שנים. 31 באוגוסט 2017 בשעה 8:38

מילים חוצות את היקום לשניים

 

מה שהמילה היא

ומה שהיא לא

 

לכן, בהכרח, מילים לא מסוגלות לתאר אהבה

 

לפני 7 שנים. 30 באוגוסט 2017 בשעה 17:48

לפעמים

דווקא בא לי

להסתכל בקנקן

 

לפני 7 שנים. 30 באוגוסט 2017 בשעה 15:23

לפעמים

אני שואל את עצמי

האם את מושלמת

או שמא

אני עיוור

 

לפני 7 שנים. 30 באוגוסט 2017 בשעה 11:58

 האם  באמת יש

טוב ורע?

 

או שכולנו חיות קטנות

מתוכנתות אינטרסים? 

 

 

לפני 7 שנים. 29 באוגוסט 2017 בשעה 21:05

החיים המודרניים גוזרים עלינו לחלק את חיינו ל"מדורים" / "עולמות תוכן".

במיוחד הדבר בולט ביחס בין בית לבין עבודה.

להכניס את העבודה הביתה זה מבאס.

להכניס את הבית לעבודה זה "לא מקצועי".

ויש עוד עולמות - תחביבים, אהדה של קבוצות ספורט, משפחה מורחבת, אישי, ציבורי...

 

וכאשר עולמות מתערבבים - לפעמים זאת התנגשות

ולפעמים זה כיף

 

אז כשעולם הכלוב מתערבב בעולמות אחרים

ולי זה קרה מספר פעמים

יש פוטנציאל למבוכה

אבל - בסוף אני חושב שזה נפלא

כי בסוף בסוף

אנחנו אדם אחד שמאגד בתוכו את כל העולמות

 

 

 

לפני 7 שנים. 27 באוגוסט 2017 בשעה 12:02

לפעמים

להיות גבר

זה לא לוותר לה

עד שהיא גומרת

 

לפני 7 שנים. 26 באוגוסט 2017 בשעה 11:37

שלמסטיק בזוקה יש צבע של כוס

 

לפני 7 שנים. 25 באוגוסט 2017 בשעה 9:36

לגלות את האור 

באמת 

זה לגלות את

החושך

 

לפני 7 שנים. 23 באוגוסט 2017 בשעה 11:41

לבנות ביודעין על אדמות של אחרים (מתנחלים)

לגזול כסף מהציבור (טייקונים)

לחיות על חשבון חברים (הסגול והפרה המשוגעת)

 

לפעמים אני מקנא באנשים שיש להם את הנחישות לעשות משהו שהוא בעליל לא נורמטיבי (אבל לא בתחום של האלימות הפיסית)

 

לקום בבוקר ולהגיד "אני מצפצף על כולם"

אני יודע שאני עושה משהו אסור, משהו שאינו נורמטיבי

ולמרות זאת אני פועל

מתכנן

מבצע

הכל במצח נחושה

לא כנגרר

אלא כמוביל

 

סוג של אומץ(?)