|
|
|
ביום הזה אני מבין
את העצים ואת הפרחים
אני מבין את השמים ואת המים
את האוויר ואת הריק
ביום הזה
אני מבין את עוף השמים
המוליך את הקול
את הקרנף הלוחך את הדשא
את האריה המשחר לטרף
ביום הזה
אינני מבין
אנשים
אולי בגלל שזה מסובך מדי
ואולי בגלל שזה פשוט מדי
ביום הזה
אני מבין את אלוהים
שבוחר לא
להיות
איזה קו עובר?
קו היחיד או קו הרבים?
קו האנושיות או קו ההתגוננות?
קו ההבלגה או קו ההשכמה?
גיבור בקבר או נקלה בבית?
לפעמים אנחנו שתי
ולפעמים אנחנו ערב.
כי דרך שתי נקודות
עוברים הרבה
קווים עקומים
אני צריך שבוע חופש
בשביל לעבור
על המיילים מהעבודה
לכל אלו שלא אהבו גלידת וניל עם פרג (וקצת וודקה), אז הנה גלידת ריבת תפוזים סיניים (עם קצת קוניאק)
סיפור המסגרת:
טרוריסטים חטפו את הנשלטת שלי.
הם מענים אותה קשות.
היא נהנית מכל רגע.
אני חייב להפסיק את זה.
מרים טלפון לג'ק באואר.
"אל תדאג, אחי, אני ודונלד על זה".
מכאן זה כבר פרטים
לשולט הראוי שיהיה בחוף המזרחי של ארה"ב בסוף יוני מצפה הפתעה בצורת ממתק צמרת.
פרטים בפרטי.
חשב על מברשות רקטליות
אני לא זוכר
האם כאשר מצצת לי
השיער של ביבי היה
שחור
חום
אפור
או סגול
קיין או לא?
אני חרמן
משמע
אני לא קיים
