|
|
|
תני לרוח לנשוב בשערך
תני לגשם לנטוף על פנייך
תני לשמש לצרוב את עורך
תני לחום גופו להמיס אותך
תני לידיו לקטוף ממך זוהר
תני לנשימתו לעטות לך עדיים
תני לזמן לסובב
את גלגלייך הנסתרים
תני לעונות לפצח את שיריונך
תני לעצמך לראות
כמה את יפה
בשוכבך ובקומך
אם היא תמות
אני לא אדע
אם אני אמות
היא לא תדע
אז אולי עדיף
שכולם ימותו
אשה יפה
מה יש לה בחייה?
ציצי ותחת
פנים ושיער
שמאפילים
לפעמים
כשהיא רוצה להיות אדם
אחת מההמון
חכמה כפי שהיא
או סתם שמחה
אז יופיה
הציצי, התחת, הפנים והשיער
הם כריחיים על צווארה
ששח אפיים
והיא קדה לעבר צערה
כשפחה נרצעת
אישה יפה, מה יש לה בחייה?
עם רדת האשמורות
הכל דוהה ונופל לאט
היא לא רוצה לישון
שמא תיפול עוד שערה
שמא יפוג עוד ריס
שמא ינבט עוד קמט
בחלקת עוונות גופה
כמו מים בלתי נראים
הזיכרונות ממלאים את החלל
שנפער בה
עד אשר הוא מתפקע
ואז מבאיש בו
ריח המוות
שאינו יפה
קשה להיות אישה יפה
כי הגנים אשר בדם
אותם כרומוזומים בלתי נראים
דואגים אך ורק
לעצמם
לא לה
ולא לנו
אישה יפה
מה יש לה בחייה?
לא מלכה היא
ולא תיפול על חרבה
# תודה לך על ההשראה
(הומאז' לשיר ההוא של ההוא)
אז זה בדיוק הזמן
לגלידת פרג וניל
תוצרת בית
(עם טיפה וודקה)
לפעמים
אתה מעדיף
להיאסף אל אבותיך
מאשר
להתאסף אצל
חמותך
#סתאםהיאסבבהלגמרי
#מחליפיםמתכונים
הסיר על הגז
הריחות מתפשטים
אבל...
חייבים לחכות בסבלנות עד
שהשעועית תתבקע...
שהמרק יסמיך...
שהשום יימס...
שהטעמים ייספגו...
שלוש, ארבע, אולי שש או שמונה שעות, לפעמים לילה שלם על הגז או בתנור
אבל בסוף הטעם משתלם
#החייםכתבשיל
לפעמים
לחשוב שאולי
את עוד אוהבת
זה כמו
לבדוק את תיבת הדואר
מתחת לבניין
בשבת
מעניין מה היה קורה
אילו באמת
הייתי פורץ את כל
הגבולות
אגו
בנית לי ארמון מבדולח
מלא באבנים טובות ויקרות
לשכן בו פרוסה דקה
כמעט בלתי נראית
מליבי
ידייך האמונות הניחו
כל אבן במקומה
אבן אבן דבורה על אופניה
במבנה מרהיב
של כוונה
ושל שלווה
היו שם כל אבני החושן
במופע של צניעות גאה
אחלמה סגולה
פטדה ירוקה
ספיר כחולה
וגם מעט אבני יהלום שנלקחו
מתוך הניצוצות של עינייך
גם אם הארמון
היה כוס מזכוכית
והאבנים הטובות היו
סוכריות עגולות
בצבעים של ילדות
הרי פניי נהרו להם
כמו זוהר צפוני
כי לרגע אחד
לפעימה או שתיים
נתת לי להיות
נסיך אמיתי
