|
|
|
הספינה כבר הפליגה
מעבר לאופק
אפילו אדוות הגלים
וריח החבלים
כבר נמוגו
לי נותרו
קרעי מפרש
שאינם מתחברים למשפט אחד
מובן
בלשון של בני אדם
הספינה תעבור
בנמלים שבדרך
אשר קרקעית חלקם
דלוחה
מכדי לעגון
בלשון של ספינות
ואולי פעם
כאשר ייפלו שני כוכבים יחד
והזאב יטלפן לכבש
יוותר מלח אחד
ספק פיכח
ספק דומע מחיבוק
שיזכור
וישיט את הספינה
מצידו השני של כדור הארץ
למה שנותר מעיניי
אשר מתחת לשמורותיי
#ריח
אישה קטנה
עם צמות קטנות
אסופות בסרט קטן
של פרפר קטן
לבושה בחליפה קטנה
עם עניבה קטנה
של בית ספר קטן
בעיר קטנה
נעליה קטנות
ובתוכן נתונות
כפות רגליה
העוד יותר קטנות
ובהן אצבעותיה
העוד יותר קטנות
שעליהן ציפורניה
הקטנטנות
אבל ניכר
משיפולי ריסיה
שחלומותיה גדולים
ורוצים לעוף
ולכן היא עומדת איתם
נרגשת
בביקורת הגבולות
בין גבר לבין אישה
בין קדימה לבין אחורה
בין אדישה לבין רגישה
בין קורבן לבין ציידת
בין מנומסת לבין פראית
בין השוט לבין הרוך
בין הבנאלי לבין האנאלי
בין הבעל לבין הבועל
בין משפחה לבין משפכה
ולפעמים
השלמה יפה
מסך חלקיה
עברתי ליד סניף של KFC
ולא נכנסתי
במעבה האדמה
במחילות של עיר
ראשך מונח בשקע צווארי
כמו חרב הרוגעת בנדנה
אין תזוזה
דקות ארוכות נוזלות לאט
בלי שעון של חול
רק השקט הרועש של המחשבות
ליטוף של הריסים
נשימה, פעימה
שלווה שמפרקת לאט לאט
את המתח בשרירי הגוף
ואת חוסר הרצון
להיות
בדיוק כשנהיה לי הכל בחיים
הבנתי שלא צריך כלום
פרט לאהבה
#תודהעלההשראה
לפעמים
כאשר אני רואה ציצים יפים
אני תוהה
האם יש מאחוריהם גם לב
לפעמים
הזריחה יפה במיוחד
כשיש עננים
דומה זקן לילד.
אבל חייבים להיטלטל קודם
לפני שמפסיקים להיות
מבוגרים אחראיים
לפעמים
הריבים הכי רועמים
מתרחשים בשקט
מופתי
