לפני 8 שנים. 17 בנובמבר 2016 בשעה 18:58
אין לי דבר
בקצות אצבעותיי
פרט אולי
לקצת אהבה
#אהבתאדם
הכל שקר
החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.לפני 8 שנים. 15 בנובמבר 2016 בשעה 16:19
סיבוב קניות עם החוקית.
לא קיים אפטר קייר שיפיג את הכאב.
לפני 8 שנים. 14 בנובמבר 2016 בשעה 19:29
כשהיא אומרת
את המילים הללו
נדמה כאילו נשפכת חומצה לגרוני
קרביי מתהפכים
ראשי מעשן
אני מייחל לשאול תחתיות
אבל כשהיא אומרת
את המילים הללו
אני נמס
ייתכן שטבעת על האצבע
משפיעה על מיתרי הקול
לפני 8 שנים. 13 בנובמבר 2016 בשעה 17:12
לפעמים
המוסיקה היא שפת המלאכים.
לפעמים היא כור המצרף
מזקקת את הרגשות
ומאיידת את סיגי הייאוש.
ולפעמים היא כל כך יפה
וטהורה
שזה בלתי נסבל.
כמוך.
לפני 8 שנים. 13 בנובמבר 2016 בשעה 11:33
חלומותיי כבים
אחד אחד
כמו הנרות
בחלונה של סולווג
המחכה לאהובה
שאריות חיים
חלולות ואפלות
שאין בהם חפץ
לפני 8 שנים. 13 בנובמבר 2016 בשעה 6:27
אני קם בבוקר
בעיקר בזכות התקווה
שיום אחד תאמרי לי
"אני אוהבת אותך"
לפני 8 שנים. 12 בנובמבר 2016 בשעה 8:44
בעברית צחה:
הנחתום
רוצה אותך
לעיסה
לפני 8 שנים. 7 בנובמבר 2016 בשעה 6:38
כאשר אני לא מרגיש
אני מרגיש מעולה
לפני 8 שנים. 6 בנובמבר 2016 בשעה 21:30
לפעמים
נדמה לי
שאהבה היא בכלל לא רגש
אלא
איבר בגוף
לפני 8 שנים. 6 בנובמבר 2016 בשעה 14:28
לפעמים
השיחה הכי מטלטלת
היא בכלל
שתיקה