לפני 8 שנים. יום שישי, 16 במרץ 2018 בשעה 15:23
אני מתחיל לקטון
אבל עדיין לא יודע
מה ארצה לעשות
כשאהיה גדול
שפתייך מרפפות על עורי
כמו מחט של יהלום
על תקליט
ואני מוציא צלילים
שאינם חלומות מיד שניה
אלא
אוויר לנשימה
הכל שקר
החיים מתקיימים בצל האבסורד הגדול - גזר דין מוות שמגיע יחד עם הלידה, עם מועד ביצוע לא ידוע. התרבות המערבית מתמודדת לכאורה עם האבסורד הזה על ידי הדחקה והחבאה של המוות - מהשיח, מהמרחב הציבורי, מהמחשבה. זה יוצר שכבות גדולות של שקרים במחשבה ובמעשים. בין השאר - יצירת תדמיות שהן שונות מאוד מהמהויות. זאת גם הסיבה שכל האתר הזה מורכב מאנשים אנונימיים.