לפני שנתיים. 8 במאי 2022 בשעה 5:38
החזרה לשיגרה כמעט מנותקת מהמציאות בשבילי, קצת כמו לשחק באוקולוס ואחר כך להוריד את הדבר הזה מהראש
פתאום הכל נראה לא קשור ואני רק רוצה לברוח חזרה לעולם המקביל ההוא..
זה לא סוד שהשבועות האחרונים היו לי קשוחים ביותר, זה כמו לנהל כמה צורות תקשורת במקביל
והלילה לא רק שלא מספיק בשביל לאגור כוחות ליום הבא אלא הופך להיות המשך ישיר של היום ואני לא מקבלת מספיק זמן כדי לנוח.
אז הגעתי לעבודה, חיכיתי שתצא השמש, הכנתי קפה ויצאתי לנשום. זו ההפסקה הכי ארוכה שהיתה לי בחודש האחרון.
יש איזה אינדיאני אחד שאני אוהבת במיוחד שהיה משנן איתי ביחד מגיל אפס את המשפט - אינדיאנים לא בוכים, אינדיאנים סובלים בשקט.
אז אני לא בוכה ולא מתלוננת.. אומרת תודה על הזכות ויודעת שהשיעור במינונים ובאהבה הוא שיעור לחיים.
יאללה שיגרה וזה, בטוח יהיה שבוע טוב!
