לפני שנתיים. 13 ביוני 2022 בשעה 4:56
לא התחשק לי לחזור...
נכנסתי לקיבוץ, ריח רפת חריף נישא באויר ושאלתי את עצמי איך שם הפרות משוחררות בגינה מסתובבות באמבט ירוק ואין שום ריח,
חשבתי על ההבדלים ביננו לבינם על דרך ההתייחסות לבעלי חיים, לטבע, לשמירה על הקיים, מיחזור וכמעט אפס פסולת.
קשה כמעט להאמין שאפשרי עד שרואים את זה בעיניים.
ומצד שני, חוזרת הביתה מסתכלת סביב ורואה את מה שאני אוהבת
כמה פשוט ככה יפה
אגב, אם תמתח לי את הסבלנות יש מצב שאני אנצל את העובדה שהרפתות בישראל גם ככה מלאות חרא ואולי אנדב אותך לנקות לי איזה אחת בתקווה שתהיה יותר דומה לשם 😉