לפני 4 שנים. 18 באפריל 2020 בשעה 6:53
לאט לאט נגמרות לי המילים ואני מפרסמת פחות.
מוצאת תמונות ושומרת לכשיהיה לי מה להגיד אבל המילים כאילו נעלמו..
הזמן באתר הזה לימד אותי שזה קורה כל פעם מחדש. באה, כותבת, נוכחת, הולכת...
אז הנה אני כאן, על אדי הדלק האחרונים
עוד יהיו לי כמה דברים להגיד בשבועות הבאים, בעיקר על אהבה וזיכרון ואולי תמונה או שתיים ממטע מלא פירות וקוטפים.
מבינה שכזאת אני, באה והולכת
באה והולכת
כמו פעימות הלב
(שלי)
