תושיב אותי עליך באוטו, תצמיד אותי לקיר, בוא נזדיין על המיטה של ההורים שלי כשהם לא בבית.
בוא נשתכר ונתנהג כאילו אנחנו לא מאוהבים, בוא נעביר בנינו פייסל בתחתונים על המיטה בחדר שלך, בוא נעמיד פנים שאנחנו רק מנצלים אחד את השניה, שום דבר יותר מזה.
חשבתי שזה יעבור לי עד עכשיו, אבל הנה זאת אני כאן, עם הרגליים על הכתפיים שלך, נחנקת מה׳אני אוהבת אותך׳ שתקוע לי בגרון, והנה זה אתה כאן, לוחש מילים יפות לתוך הצוואר שלי, ואני חושבת אולי ככה זה נועד להיות.
מה עושים כשהאדם היחיד בעולם כולו שאני באמת רוצה הוא אותו האחד שאני לא יכולה לקבל?
כאילו, יש לי אותך, אבל לא לגמרי.
אנחנו מדברים הרבה, אבל לא אומרים כלום, ואני כל כך רוצה אותך שאני מוכנה להתפשר על לקבל אותך חלקית כי זה עדיף מלא לקבל אותך בכלל.
אני לא מאמינה שאני עדיין מצליחה להכניס אותך חזרה, ההורים שלי שונאים אותך החברים שלי שונאים אותך וגם אני צריכה לשנוא אותך, אבל אני עדיין חושבת שאתה הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי, לא משנה מה תעשה אני אשאר פה ואחכה לאהוב אותך שוב.
אם אני ואתה היינו שני האנשים האחרונים שנשארו בכדור הארץ, אולי היית אוהב אותי.
אולי אני תמימה ואולי מטומטמת, אולי אני פשוט לא יודעת איך להיות מאושרת לבד, אבל בסופו של דבר כולנו מחפשים משהו שיעשה לנו טוב, ובמקרה שלי זין עושה לי טוב, לא משנה מי נמצא מאחוריו, אתה יודע.
אתה איתי בכל מקום ואני לא מצליחה להיפטר ממך, כמו דף נייר שנשאר בכיס אחרי כביסה, וזה לא הוגן,
זה לא הוגן שאין אף אחר אחר בשבילי, אני נשבעת שאין אף אחד חוץ ממך.
