סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כאב מענג

לפני 7 שנים. 18 בספטמבר 2016 בשעה 11:11

צופה ומרגישה בכל פעם

בה משחררים מולי, איתי, ביחד

ללא עקבות

ללא מחסומים

מאפשרים למקום הפנימי

הזקוק לפורקן

לצאת לסיבוב

קצר, ארוך, מתמסר, אינטימי

עם כל סשן

המקום מתחזק

השחרור הופך למשמעותי

יותר, עוצמתי, מיוחד

ותחושות הקרבה, החיבור, הייחוד

מתחזקות

פעם אחת ארצה להבין

איך זה מרגיש

לתת הכל

לאדם השני

מבלי להיות בשליטה

לפני 8 שנים. 8 במרץ 2016 בשעה 15:40

ריקוד של התמסרות

אישורי על רצונך החופשי

משתלט בהדרגה

ריקוד של התפשטות

אתה נפטר מהרגלים 

החלטות וגבולות

מתאימים זה לזה

עם כל מפגש חוזר

באנו לשחק

משחק שמשתלט

על מי שאנחנו

ומה שאנחנו

ובעדינות

נכנס למציאות

יותר ממה שהיינו רוצים

לפני 8 שנים. 27 בפברואר 2016 בשעה 19:20

הסרתי את הגלימה

החיצונית שלי

את מנגנוני ההגנה

המסיכות 

ונתתי לך הצצה

למחשבות לתשוקות

ולפחדים שלי

ובתגובה הכאבת

לעצבים החשופים

ושוב לובשת

את הגלימה

ונראה לי 

שהפעם היא תישאר

זמן רב

לפני 8 שנים. 22 בפברואר 2016 בשעה 10:50

שנים שידעתי שאוכל

לפרוק את כל מי שאני

מה שאני עוברת

על הכתף היציבה כסלע

נסחפתי כים סוער

הגלים הכו על הסלע

החליקו אותו

הסלע תמיד נשאר

לא הצלחתי לנתק אותו

ממני בשום אופן

תמיד הוא נותר יציב 

גם כשניסיתי לעקור ממקומו

הסלע הכיל את מהותי

הסלע כבר לא עשה טוב לליבי

הוא נתקע בתוכו

וגרם לכבדות בלתי נסבלת

אז פניתי לסלע

וביקשתי למקם אותו בחוף אחר

לפני 8 שנים. 21 בפברואר 2016 בשעה 13:22

מגלגלת את הגלגל

על העור החשוף

טיפות דם צצות 

בנקודות אקראיות

חצי צפויות

אתה רוצה

יותר חזק

כבר לא רגיש לכאב

גבך מלא

בשריטות חד פעמיות

ואני רוצה

שהן יישארו לנצח

לפני 8 שנים. 19 בפברואר 2016 בשעה 22:19

כל כך התאמצתי

להסתיר 

שלא ידעו

לא יגלו

לא יחשבו

עד שהבנתי

לפני תקופה

די ארוכה

שזה לא משנה

מה עובר

בראש של האדם

העומד מולך

וזה לא ישפיע

עלייך כל עוד

תקבלי את עצמך

תאהבי את עצמך

תהני ממי שאת

כי הדעה הקריטית

היא שלך על עצמך

 

לפני 8 שנים. 19 בפברואר 2016 בשעה 15:50

אין לי דרך ישירה

למחשבות שלך

אתה חייב לתקשר אותן

אני לא חווה

את הגבולות שלך

אתה חייב לחקור אותם

אני לא יכולה להגשים

את הפנטזיות שלך

אם אתה לא יודע מהן

אני רק יכולה

ליצור חדשות

ביחד איתך

לפני 8 שנים. 19 בפברואר 2016 בשעה 12:09

לא נחדרתי מספר ימים

חלקנו פנטזיות זה על זה

כתבנו ביתר פירוט

דיברנו גסויות

היום

היום הבגדים יקרעו

לשון תענג את הדגדגן

שלי עד שאהיה קרובה

כמעט אגמור

ואז יפסיק

יותיר אותי

כואבת ורטובה

מתחננת לעוד

עד שיסכים

ואגמור שוב ושוב

עד שגופי יכאב וירעד

ועדיין

אתחנן לעוד

לפני 8 שנים. 19 בפברואר 2016 בשעה 10:11

מין בוקר כזה

של חצאי מחשבות

פנטזיות מפורקות לרסיסים

מנסה להדביק אותן

לכדי תמונה אחידה

למתן עצמי

לא להגזים

באיך יגיעו לכדי ביטוי

מין שבוע כזה

של התרחשויות

בלתי צפויות

 

לפני 8 שנים. 18 בפברואר 2016 בשעה 14:05

מריחה את העור השרוף

השעווה מבעבעת

על החזה החשוף

פטמותיה מזדקרות בנוקשות

והעור מצטמרר

מהניגוד של קור החדר

לשעווה החמה

הנר בידי

מותיר עקבותיו

כתמים של אדום

מעטרים את עורה

עוד לא הרוויחה

שאפסיק,

עוד צרחה

נורתה לחלל האוויר

תוך כדי

שנכנסה למקום פנימי שליו

וחיוך על פניה.