מכל רצון או תשוקה.
מכל חיבוק או לטיפה.
מכל מפגש חטוף ונגיעה.
משוחררת. משוחררת. משוחררת.
מכל רצון או תשוקה.
מכל חיבוק או לטיפה.
מכל מפגש חטוף ונגיעה.
משוחררת. משוחררת. משוחררת.
יושב עם הכוסית וויסקי על הבר. . כותבת שהיא מתנצלת שלא ענתה . היא איתו אצל חברים.
קנאה חלחלה בי. רגש שלא היה כבר זמן רב קנאה.
בבוקר שהתעוררתי דמיינתי אותה . מתבוננת בי מפלח את ישבנה של ההריונית הקטנה . החזה המסיבי שלה גדל עוד יותר עם ההריון והוא מתנדנד לה מול העיניים. מבטה החצוף של ההריונית ננעץ בעיניה. והרטיבות מציפה אותה.
מעירה בי שדים רדומים.
בוקר של יצרים בדם.
M .
לבוא או להפסיק להציץ פה . .
מבטיח לא לנשוך . . לפחות עד שתבקשי.
גם כשהייתי בשנות העשרים לחיי לא נמשכתי לבנות עשרים. אהבתי אותו בין 30-45. סוג של בחירה בנשים בשלות מגובשות שיודעות מה הן באמת רוצות.
האחרונה הייתה ונילה לחלוטין (כשהכרנו).
נושקת לעשור החמישי. נישואים שדעכו כבר מזמן עם הגדרה של don't ask don't tell .
התחילה איתי כי חשבה שאני קשור לאיזה פאב והתחילה פלרטוט שהתגבר. בפעם הראשונה שאחזתי בה והתנשקנו גופה ממש רעד. לא נגעה בגבר כבר זמן רב.
בפעם השנייה כבר הרעב והחוצפה השתלטו עליה וכל נקביה נפערו.
בשלישית כבר הכירה את אזיקי העור ואת השוט. חזרה לביתה מסומנת מכף רגל ועד צוואר.
קשר מיני נפלא שהתפתח בצורה מעניינת. .
ואז הופיעה ד' בתמונה.
שילוב הכי לא קשור אליי. ילדונת באמצע שנות העשרים . יפה ועדינה. חננה עם תמימות מקסימה.
בכל מקרה אחר לא הייתי מעיף מבט נוסף. בטח לא מקדיש אפילו מחשבה סוטה לכיוון.
אלא מה. .
דווקא הייצור הקטן והתמים הזה לחץ על כפתורים שהיו רדומים.
חודרת ומתחפרת במחשבות.
נלחם בעצמי לשחרר . . מזיין את הסאבית ומנסה להתנתק מהמחשבה על הדבר הקטן והמקסים הזה.
ללא הצלחה.
מסרב לסשנים עם הסאבית. כבר 3 פעמים.
אולי מדובר בתופעות גיל המעבר ? אולי הקארמה באה לבעוט לי הישבן שאתעורר ?
דבר אחד בטוח. . . מסתבר שאכן . . לא לעולם חוסן.
יכול להיות שאני מאוהב ? אמת ? אשליה?
אין לי מושג.
מזל שהאחיינית העסיקה אותי כמה שעות טובות הסופ"ש. . אחרת הייתי חופר בור באונה שאחראית על החשיבה .
סופ"ש נגמר . .
שבוע חדש בפתח.
M הולך לתפוס תנומה.
But i am a difficult man . .
אז אחד קפה שחור עם הל. אחד פייסל מרגיע . .
משקפי שמש. טוני בנט ברקע.
קפה של בוקר לניקוי ראש במרפסת על ההר .
M ברגוע.
יכול להעיד על עצמי שלרוב אני בנאדם עם חוסן נפשי ויכולת שליטה עצמית ברף העליון.
עברתי דברים שיכולים לשבור את מרבית האנשים.
אז איך דבר קטן ועדין מצליח להפר את האיזון שלי ?
להתחפר עמוק בנקודה מסוימת בראש ולסרב לשחרר.
סאעמק של שישי . . יצאתי מדעתי . . תיכף (אולי) אשוב.
שיא היום שלי . . התגנבות לחיבוק והסנפת צוואר.
רגעים קטנים של אושר.
קטנטונת של קסם.
M
ימים כאלה שפשוט קשה להביט בה חולפת ולהתאפק . לעצור את היצר.
זה דבר בעייתי לפעמים.
כשאתה במערכת יחסים זה פחות . . פשוט נצמד אליה (או אליו . . לא שופט נטייה מינית של אחרים ). והזקפה פשוט מטפלת בעצמה. סוג של תרפיית נקבים. אם היא מתעוררת לפני קרוב לוודאי ששפתיה יטפלו ביתד שהתעורר.
גם כשאתה לבד לפעמים שפשוף קליל וגמירה יפתרו את הבעיה.
אבל במקרים מסויימים. היא מתעוררת (הזקפה לא בת הזוג ). ומחשבות שרוצות בראש מתנגדות לפורקן. אתה מוצא את עצמך שוכב במיטה חצי שעה עם זקפת בוקר שמסרבת להעלם.
החיים קשים על הבוקר. . תרתי זקפה.
M קם להכין קפה ולשבת עם ג'וינט במרפסת מול הנוף.
בכל זאת. שבת בבוקר והשמש זורחת . .
נשכב על הספה בסיום יום מתיש . . עבודה . הלוויה . כביסות וכו'.
עיניי נעצמות וזקפה מטורפת מתעוררת בחדר החשוך.
מדמיין את השיניים הננעצות בעורפה בשעה שאיברי הזקור מפלח את ישבנה הלבן. ידיי מרתקות את ידיה קדימה על המזרון וגניחותיה ממלאות את חלל החדר.
כמו סצנה של משגל אריות בנשיונל גיאו. .
רחוקה ומטריפה .
שנצתי לי . .
M