התגבשות

כשאנשים מתנהגים בצורה שמרחיקה אותי מהם פשוט תופסת מרחק במקום להישאר במקום שכבר לא נעים לי בו 

תקופה נוראית. ממש. 

מנסה להתרכז במה שטוב, 

במחשבות על העתיד שצופן שינוי לטובה,

להתעלם מהרע ככל האפשר

אבל ההווה ממשיך להכביד עליי. 

גם יום חול נהיה שבת

כל מי שידבר בצורה גועלית אליי או אל מישהו שאני אוהבת כשהוא נמצא בחדר שפתחנו יחסם מהחדר, ממש לא אכפת לי מהבעיות הנפשיות שגרמו לבן אדם להתנהג ככה.

לא רוצים להחסם, תלמדו להתנהג בצורה נסבלת ומתורבתת, או לכל הפחות לא להטריד אף אחד.

תלונות וקובלנות יש להפנות לאימא שלכם או לאיש המקצוע שאמור לטפל בבריאותכם הנפשית.

בברכה

כמה הרבה צחקתי אתמול בלילה בזכות הצ'אט הזה 

ממש כיף עם כמה מכם לפעמים ❤️

Will hurt your bones but not your style 

רוצה מישהו שיהיה לי יותר כיף לדבר איתו מאשר לשכב איתו. 

זה בסדר אם בסוף הסקס יהיה יותר טוב מהשיחות אבל השיחות צריכות להציב רף גבוה שיהיה לכל הפחות מאתגר לשבור אותו. 

בא לי כבר למצוא את הצ'יט במשחק שגורם לזה שאני ארגיש יותר טוב 

שואלים אותי פה הרבה מה אני מחפשת. בכנות, השאלה הזו תמיד נראית לי מיותרת. אני מבינה שהרבה אנשים כותבים לעצמם תסריטים כגון 'מחפש קשר רציני/קשר לא רציני/הרפתקה/סטוץ/סשן/מישהי לבגוד בה עם אשתי' וכו' ורק מחפשים מישהי ללהק לתסריט שיש להם בראש אבל העניין הוא שלפעמים מרוב מיקוד במה שאתה מחפש, אתה מפספס את מה שאתה עלול למצוא...

במקרה שלי, אני מניחה לרצון שלי להבנות בהתאם להכרות עם הבן אדם ולדינמיקה שמתהווה בינינו עם הזמן. עם אנשים מסוימים ארצה רק ידידות, עם אחרים אולי סטוץ ואולי אפילו אכיר פה פעם מישהו שארצה להכנס איתו לקשר. העניין הוא שאין לי שום דרך לדעת לפני שנכיר לעומק, אז למה לשאול שאלות מיותרות... 

פעם היה לי כל כך קל לכתוב על עצמי, לא היה אכפת לי מי קורא, היה מן דחף להראות לעולם מי אני, באמצעות מילים. זה הגיע לרמה של אקסהבציוניזם רגשי בתקופה מסוימת. קרו דברים, עברתי תהליכים ועכשיו זה פשוט כבר לא זורם. לפעמים אני מתגעגעת לאיך שהייתי פעם.