בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Q

לפני שנתיים. 4 בפברואר 2022 בשעה 10:37

זה מה שאני עבורך ואתה עבורי 

 

 

לפני שנתיים. 23 בינואר 2022 בשעה 18:24

כשאת אומרת לא. 

 

לפני שנתיים. 20 בינואר 2022 בשעה 7:39

בואי נדבר רגע על חורבן. על סוף מוחלט שבו כל מה שהכרת עד היוםנעלם. אהבה שנעלמה, עבודה שאיבדת או גוף שהוא כבר לא כמו פעם.

ברגע ההבנה של האובדן יש קושי גדול. כאב. פחד.

בעיקר פחד משינוי, כי תת המודע מבין שהוא כבר לא יכול להיאחז באותוהדבר המוכר והישן, ושמשהו חדש עומד להגיע. וזה באמת מפחיד... אבלזו תמיד הזדמנות. באותו רגע בדיוק של האובדן, משהו חדש מתחיללצמוח בחייך (וסביר להניח שהוא יהיה משהו אחר ממה שאבד). וכמו כלדבר חדש, בהתחלה הוא קטן, וקשה לראות אותו. אז יש תחושה של״כלום״. זה השלב שבו האמונה שלך חשובה. האמונה שדברים בסופו שלדבר מסתדרים – תעזור לך להשאר עם הראש מעל המים. עד שבוקראחד תקומי למציאות חדשה, מאושרת עם משהו טרי וקסום בחייך.✨

לפני שנתיים. 19 בינואר 2022 בשעה 15:16

רעבה לשובע. 

לפני שנתיים. 14 בינואר 2022 בשעה 9:24

כשהיינו ביחד הרגשתי בודדה? 

ואיך זה שלמדתי לאהוב את הלבד שלי 

מבלי להרגיש בודדה. 

לפני שנתיים. 18 בנובמבר 2021 בשעה 5:25

אחת.

 שווה אלף מילים! 

לפני שנתיים. 17 בנובמבר 2021 בשעה 14:32

מכל סוגי הכאב הכי חסר לי

כאב מנטלי מתמשך שיגרד לי את הפצע

מה עושים כשאין יותר פצע? 

מייצרים חדש. 

 

 

 

 

לא באמת. 

לפני 4 שנים. 4 ביוני 2019 בשעה 7:15

זה יכאב ?

אני אחסר למישהו?

יתגברו עלי מהר?

יכעסו עלי?

יבכו?

איך יזכרו אותי?

מה השארתי מאחור?

מי יקח את החתולה שלי קיטי?

מי לא יבכה?

מי יהיה בהלוויה שלי?

איפה אקבר?

איך תראה המצבה שלי?

מה יהיה כתוב על המצבה?

אחרי השנה מי יעשה לי קדיש?

אני אגיע לגיהנום?

 

 את כבר מתה.

 

אין לך חיים לחיות.
אין לך ילדים בעל ומשכנתא
אין לך כלום.
את חיה על אוטומט כמו רובוט.
תלחצי כבר סטופ.
את חיה מתה.

על הקבר שלך יהיה כתוב
פ״נ ...בת ל....אחות של....

״חיה מתה״
הלכה בטרם עת.( חה)

אוהבים המשפחה הקרובה. 

על שיש שחור מאט עליהן האותיות חרוטות בלבן דהוי  

 

 

עלוב בדיוק כמו החיים שאת חיה.