קופסה אבודה.

כבר תקופה ארוכה ש....

גם וגם.

כואב...לי בלב 

לא הענקתי כאב.

למרות הקיים .חסר...

אני חושב עלייך באה.

מתמוגג מכך שתופעי בדלתי.

תדפקי (טוק טוק טיקי טוק)על נשמתי .

יש לך דפיקה מיוחדת .

כיף לדלת להיות סגורה .

את דופקת?זו לא באמת דפיקה.

זו נקישה קלה מוזיקלית.

אני חושב עלייך באה ונוקשת בדלת נשמתי .

כשזה יקרה 

הנשמה הפתוחה...שלי.כניסה

לשלך.

ביום הזה כשאין לי...

מכאן אולי מחר יהיה לי.

מה יותר עוצמתי היהודי או זה שלהם?

זמן טוב לוילנטוס הקדוש.

ותמיד טו-ב באב טוב.

בסוף זה תמיד אב טוב.

אהבה.

תבואי כבר ....את מוזמנת להיות חזקה עוצמתית לא משנה מה את העיקר שזו את.

יש פעמים כשאני שב לבייתי מכניס את המפתח ומייד שומע מעבר לדלת..."או.    כן .... הוא כאן...כן כן....אדוני הגיע !!הוא כאן...כן...כן.. כאילו גולום מצפה שם מעבר לדלת שהטבעת תכנס.אני פוסע פנימה חרש,זה לא באמת עוזר לי.היא שם....עם קולר ורצועה מחכה מקשקשת משמחה ועירומה .החיוך שהתיישב מקודם על פני תפס לעצמו מרחב ...ו...

הזמן.

להודות.

אני.

___

ואת?

הייכן את?

פעימות הדדיות.

נשימות צמודות תודעות מצטלבות.

אהבה שוויונית שנינו אוהבים יותר ויותר.

ביחד .

עם כאבי לחיים מחיוך.

אהבה האחרונה.

ניגון והרמוניה.

אין לי שום צורך ביותר מאחת.

האחת...

לא שניה ראשונה.

האחת שתראה תמיד ...

אף פעם לא מובנת מאליו.

כאב המוענק דרך ידיים.

ידיים מעניקות דרך.

הדרך מעניקה ביחד .

ביחד מעניק שלווה.

יש בכאב שלווה דרך הידיים .

אני מעניק שלווה.

רציתי לכתוב על החיסול.

היו לי כמה פילפולים.

על מוות של שהידים.

אחרי שיתגלגל אלפי פעמים .

שאלוהימה שלו תוריד חיגאב.

תניח אותו על סדן.

ותראה לו את השטן.

סתם מסנוואר מהאור .

כי יש רק חושך.

סדן.

שטן.

יצאתי מגופי אל רחש המילים. 

דמויות מאירות בוהקות בהליכה.

תפיפת רגליים קטנה כמנגינה.

מסדרון אין סופי והרגשה שיש לו

סוף.

המילים רחשו לגופי.

התכנסות חזרה.

ושקט מחייך לי.